מזל קטן / קלאודיה פיניירו

unnamed (11)

קראתי את הספר הזה כמו שמזמן לא קראתי. 250 עמודים בהרבה פחות מ- 24 שעות. עם הפסקות רק כדי לעשות את הדברים שמוכרחים. וסיימתי בלי נשימה. בלי אויר.

אישה חוזרת מגלוּת מרצון בארצות–הברית לעיירת נעורייה שבארגנטינה, אל המקום שממנו ברחה לפני 20 שנה. אל המקום שפעם קראה לו בית. היא כבר לא אותה אישה. והבית כבר אף פעם לא יהיה בית.

האם אדם יכול להחזיר לעצמו את הזמן שאבד?

להמשיך לקרוא

קלריסה / שטפן צוויג

unnamed (5)שטפן צוויג הוא אחד הסופרים הכי אהובים עלי, ולכן כששמעתי שיצא ספר חדש שלו בעברית, בכלל לא היה אכפת לי שהוא מוגדר כטיוטה, או כפי שכתוב "טיוטת רומן מן העזבון".

צוויג התחיל לכתוב את הרומן בנובמבר 1941 ממקום גלותו האחרון בברזיל שאליו, ולמעשה מדובר באחד הרומנים האחרונים שכתב, או שניסה לכתוב, לפני התאבדותו בפברואר  1942.

במכתב האחרון שכתב ב 30 לינואר 1942 לידידו ברטולד פירטל כתב: "עובד קצת והתחלתי גם רומן אבל עזבתי אותו.. חיי הדור שלנו נסתם עליהם הגולל, אין בידינו כוח להשפיע על מהלך המאורעות, ואין לנו זכות להשיא עצות לדור הבא אחרי שהכזבנו בדורינו שלנו".

דווקא מצבה הגולמי של היצירה והעובדה שאת סופה ניתן רק לדמיין, הופך את הספר הזה, השוזר את געגועיו למולדתו, את האכזבה שלו, פרטים ביוגרפיים מחייו ואת ההבחנות הפסיכולוגיות הדקות שלו, לסיפור קסום ועגום המאפשר התבוננות מאלפת על תהליך הכתיבה של סופר ענק.

להמשיך לקרוא

האורחים / אופיר טושה גופלה

unnamed (3)נתחיל מהסוף. זה לא ספר טיסה. זה לא רומן. זה לא ספר להעביר איתו את הזמן. מדובר במסע אל עמקי התודעה. העלילה לא תמיד ברורה. לא תמיד נהירה. ואז מסתבכת. וריבוי הרבדים מחייב את הקורא לעבודה מאומצת.

במשך כל הקריאה הרגשתי את הגלגלים במוח שלי עובדים. מתאמצים. לפעמים חורקים. כדי להבין את כל המשמעויות. לגלות את כל הרבדים. לרדת לעומקן של התובנות. זה אפילו לא ספר שאפשר להגיד עליו שמי שרוצה יקרא אותו ברמה השטחית. גופלה לא מאפשר כאן את הפריבילגיה הזו.

כדרכו הוא בונה עולם מוזר ביותר, אולי המוזר ביותר מבין כל הספרים שלו, בגלל שהוא מתאר התרחשויות בדיוניות בתוך העולם הכי ישראלי ויומיומי שכולנו מכירים. להמשיך לקרוא

הנה זה בא – הספרים שחייבים לשנה החדשה

unnamed (2)אחד הדברים שהכי מרגשים אותי לפני נסיעה, הוא להכין לעצמי את רשימת הספרים שאקח איתי לחופשה.

אז כן, אני יודעת שהרשימה הזו ארוכה, אבל כך גם החופשה. וחוץ מזה יצאו המון ספרים חדשים לכבוד השנה החדשה.

אז אספתי המלצות מאחרים, בחרתי ספרים חדשים של סופרים ישנים ואהובים, והרכבתי את הרשימה הבאה. הנה היא לפניכם. מבטיחה כמובן לעדכן אחרי הקריאה מה באמת שווה ומה פחות, ואיזה ספרים הם בגדר חובת קריאה! להמשיך לקרוא

"החברה הגאונה" ו"הסיפור של שם המשפחה החדש" – קריאה חובה!

unnamed (7)אני וא' לא תמיד אוהבים את אותם ספרים. רוב הזמן אנחנו נמשכים בכלל לז'אנרים שונים. אבל כשזה קורה, זה סימן שמדובר בלהיט אמיתי, חוצה גבולות, וסוגות ספרותיות.

ועכשיו זה קרה. עם שני הספרים החדשים של אלנה פרנטה מסדרת הרומנים הנפוליטניים "החברה הגאונה" ו"הסיפור של שם המשפחה החדש". ולא מדובר בסתם אהבה אלא בהתאהבות, בהתלקחות. עד כדי כך שאחרי הספר הראשון שאותו קראתי ראשונה ואחר כך הוא, על קריאת הספר השני אף אחד לא היה מוכן לוותר לשני ונאלצנו לקנות שני ספרים שאותם קראנו במקביל. תקחו את זה כהמלצה. להמשיך לקרוא