חופש

קייץ. חופש. ים. מושלם. תתארו לעצמכם וילה חלומית על שפת הים, ואתם משתכשכים לכם בבריכה שבחצר עם דרינק ביד וצופים בשקיעה… חלום נהדר, לא? אז

יש מקומות שמגיעים אליהם בשביל לראות. יש מקומות שנוסעים אליהם בשביל לטייל. לטוקיו מגיעים כדי לחוות חוויות. העיר המדהימה ומלאת הניגודים הזו סיפקה המון כאלה.

הימים האינטנסיביים בעיר הגדולה, עייפו אותנו מאוד, אז חשבנו לצאת קצת מהעיר, לנשום אויר הרים צלול ומהול בנסורת גרעינית, ולהרגע. המליצו לנו על “יערות הכרמל”

קיוטו היא הירושליים של יפן. עיר שטוחה, גם בגלל המבנה הגאוגרפי שלה, בתחתית עמק, המוקף שלושה הרים, וגם בגלל שאחרי גורדי השטחים של טוקיו, כייף

טוקיו, כמו כל יפן, היא עיר מלאת סתירות וניגודים בלתי נתפסים, שמסורת ואמונה מתערבבות בה עם מודרניזציה גדולה, ביישנות עם מתירנות מינית, אוכל מדהים, המון אלכוהול,

אחרי שמיצינו את השופינג, החלטנו שאנחנו רוצים לנסות לגעת גם קצת בטוקיו של פעם. Senso Ji, Asakussa סוזי, שהיתה החניכה של א’ בצופים וגרה כאן

היום החלטנו להתחבר לצד ההוליוודי שלנו, וללכת בעקבות המותגים וסרטי הפולחן עליהם גדלנו.  גינזה הגענו לרובע גינזה, הלא הוא סאנסט בולוורד או משהו כזה. (יש

בבוקר מוקדם התעוררנו למשמע צלצול בדלת. האוס קיפינג. אחרי שא’ כמעט זרק על העובדת המסכנה כרית על שהפריעה לו בשנת היופי עתירת הקולגן, גילינו שהשעה

לטוקיו הגענו בלילה, אחרי שתי טיסות לא מאוד קצרות אבל די נעימות, שבאחת מהן, זו של קתאי פסיפיק, היתה לנו דירה נחמדה עם שני חדרים,