תערוכות בלונדון שחייבים לראות – חורף 2017

unnamed (4)לונדון תמיד מחכה לי.

לא משנה מתי אני מגיעה, באביב או בחורף, עם או בלי ילדים, העושר התרבותי של לונדון גורם לי אושר גדול.

אז הנה התערוכות שחייבים בעיני לראות:

 

להמשיך לקרוא

אז איך היה בתאילנד – בלוג מצולם

IMG_8450אז שוב חזרנו מתאילנד,

שוב כולם שאלו איך היה, (מדהים)

ואיך היה המזג אויר (מושלם)

ואם לא היה נורא עצוב בגלל שהמלך מת (לא, אבל כן מאוד רגוע)

ומה יש לנו לעשות שם בכלל (כלום)

ואם לא משעמם לנו שם (לא)

וכשחשבתי לעצמי למה לא בעצם, הבנתי, שאף פעם לא נמאס לי מהמראות, מהצבעים, מהגוונים המשתנים של הטבע. ובעצם בכל מקום או בכל סיטואציה שבה אתה פנוי להרים את הראש ולהסתכל על השמיים, ועל המים, ועל איך הם משנים את צבעם מכחול עמוק, לטורקיז, לירוק, איך מצב הרוח שלך משפיע ומושפע ממה שאתה רואה, מאיך שאתה חווה.

ואיך בתוך הנוף הקסום הזה שהוא כאילו דומה, אבל תמיד תמיד הוא קצת שונה, גדלים הילדים שלי לנגד עיני, ומשתנים, והופכים לאנשים, עם מחשבות ועם דעות ועם חלומות שלפעמים רק שם הם מתגלים, ואיך לפעמים אני מצליחה להסתכל על הנופים המוכרים גם דרך נקודת המבט שלהם

ואיך תמיד אתה יותר פתוח שם להכיר אנשים חדשים, אבל לא סתם להכיר, אלא גם לראות אותם, ולשמוע אותם, קצת יותר מכרגיל,

ואיך החושים שם מתחדדים והעין מתפקסת ורואה יותר צבעים, והאוזן מתחדדת ושומעת יותר צלילים והלשון מתענגת וחווה יותר טעמים, ואיך הלב שם מתרחב, ונפתח כלפי חוץ וגם ואולי בעיקר כלפי פנים.

אז הנה התמונות, שלמרות שהן דומות, הן תמיד תמיד קצת שונות. להמשיך לקרוא

קיץ לא חוקי בחלקדיקי – בלוג מצולם

הקיץ החלטנו לעלות צפונה. לא לגליל. לצפון יוון.

רצינו להשאר בטריטוריה המוכרת. האוכל. הנופים. האנשים. אבל בכל זאת לגלות מקומות חדשים.

אז נסענו לחלקדיקי, שהוא לא אי אלא חצי אי, השוכן ממזרח לסלוניקי, ומורכב משלוש אצבעות יבשה הפרוסות בתוך הים היווני הכחול. לכל אחת משלוש אצבעות היבשה המרכיבות את חצי האי יש אופי מיוחד משלה. להמשיך לקרוא

כן, גם אני הייתי במידברן – בלוג מצולם

כן, גם אני הייתי במידברן.

שזו הגירסא הישראלית לפסטיבל הברנינג מן שמתקיים במדבר נוואדה כבר 30 שנה.

והמידברן הישראלי מתקיים בהתאמה בפעם השלישית בסוף המדבר שמאלה ליד מצפה רמון.

אז איך היה?

היה המון דברים. מדהים וגם קשה.  להמשיך לקרוא

תאילנד היא בשבילי – בלוג מצולם

שוב חזרנו מתאילנד.

שוב ניסיתי להסביר לעצמי את הקסם של המקום הזה

שאנשים כל כך מתמכרים אליו,

למרות שהוא לא המקום הכי יפה בעולם,

וגם לא המקום הכי רגוע בעולם.

אבל אולי מי שנתן לארץ הזו את שמה, Thai-Land – ארץ החופש

הצליח להגדיר את הקסם הזה בצורה הכי פשוטה.

חופש. לא חופשה.

אז בעקבות שיחה שהתקיימה תחת עצי הקוקוס, ובה סוכם שכולם כולם אוהבים את תאילנד, אבל לכל אחד יש את התאילנד שלו, הנה התאילנד שלי: להמשיך לקרוא