אז זהו.
אי אפשר לנפוש יותר בסיני. לא שזה חדש. לא שזה נפל עלינו כרעם ביום בהיר. אבל עכשיו זה סופי. גמור. מוחלט. אין לנו אפילו מה להגיד לאמא שמתקשרת היסטרית 7 פעמים בעשר דקות. “חייבים לצאת משם. חוליית מחבלים בדרך לחטוף ישראלים. אולי כבר חטפו. רגע – חטפו אותך כבר?”, “לא אמא, אני בדיזנגוף סנטר”.
“טוב אז תחזרי מיד הביתה. גם שם ראיתי כמה ערבים חשודים מסתובבים”. בקיצור, אז הלך על סיני. סופית.
אז מה נשאר?
הודו – התחליף האולטימטיבי. גם שם יש ים, חופים, בנות בגלביות, בנים בשרוואלים ואווירת שנטי מטורפת. אבל רגע, את המסיבות בגואה עצרה המשטרה כבר לפני הרבה שנים, כל מי שנתפס עם סיגריית חשיש נשלח ל-50 שנה לכלא ההודי, ובכלל הבנתי שהכל נסגר שם בעשר. נוותר.
תאילנד – גם שם יש חופים, ים ואפילו אוכל ממש טעים, שזה שדרוג מטורף בהשוואה לאוכל הלא-אכיל של סיני. אבל רגע, שם יש מהומות, והפגנות, והפיכות. למי יש ראש לזה. מספיק פוליטיקאים מושחתים יש בישראל.
ניו-יורק – ניו-יורק? ניו יורק זה ההפך מחופש! אפשר להגיד על העיר הזאת מה שרוצים, חופש היא לא. אווירת הלרוץ לרוץ, שופינג שופינג, יש עוד חנות של גופיות מהממות, ברחוב 54 שעוד לא הספקתי להגיע אליה, מהולה בג’ט לג מטורף היא כל מה שמנוגד לסטלבט. אני תמיד חוזרת משם מרוטה ועייפה, עם עוד כמה גופיות. שאין לאף אחת!
פריז – רק לרומנטיקנים חסרי תקנה, שאפילו באוגוסט ב-50 מעלות בלי מזגן (אין שם מזגנים) רואים שם עלי שלכת בשדרה ונהנים מהטמפרמנט של הצרפתים (התרגום הרומנטי לעצבים וחוצפה).
איים אקזוטיים – אינדונזיה, האיטי, טהיטי – נשמע כמו חופי ים לבנים, שני כסאות נוח, שמשיה ושני משקאות טרופיים עם פלח פרי לא מזוהה הכי טעים בעולם. אבל רגע, בדיוק בחופים האלו מכים כל אסונות הטבע הכי גדולים – רעידות אדמה, צונאמי, ציקלון, טייפון, הוריקנים ושאר מחרבי שמחות שלא לדבר על חיים. סכנת נפשות. עדיף לאסוף כסף מכאן ליתומי האיטי מאשר להפוך את ילדנו ליתומים בעצמם. אז לא.
אוסטרליה – אולי זה מגניב, אבל רחוקקקקקק. חיפשנו תחליף לסיני, לא? ומה יקרה אם ניסע כל כך רחוק ונגלה שזה בכלל לא מגניב, והחופים לא כאלה יפים והאוכל לא טעים? נוותר.
אז זהו, יש פתרון. נעשה חופשה בבית, פה בישראל. ניקח שבוע חופש מהעבודה, ננתק את הסלולרי (חובה לחופשה מוצלחת), לא נקרא עיתונים ולא נראה טלוויזיה (אפשר ערוצים באיטלקית או רוסית או צרפתית), נקרא שני ספרים לפחות, נרד לחוף תל אביב, עדיף לחוף של תיירים, כי יש גבול כמה אפשר להרגיש בחופש כשכל הארסים הישראלים מציקים לך, ניסע ליום טיול במדבר, עדיף בעצם שניים, עם לינה לאור הכוכבים, סיור על החומות בירושלים בשקיעה, מסעדה טובה, הופעה טובה, מסיבה של שירזי באמצע השבוע, כי לא צריך לקום בבוקר לעבודה.
אם הייתם שומעים על חופשה כזאת בכל מקום אחר בעולם, ישר הייתם מקנאים ורוצים גם. אז קחו.
רק תזהרו, שאמא לא תתקשר ותזהיר אתכם מהתפרצות שפעת החזירים, או שחיתות שלטונית, או מלחמות. סכנות יש בכל מקום. השאלה רק מאיפה מסתכלים.
