טוקיו, כמו כל יפן, היא עיר מלאת סתירות וניגודים בלתי נתפסים, שמסורת ואמונה מתערבבות בה עם מודרניזציה גדולה, ביישנות עם מתירנות מינית, אוכל מדהים, המון אלכוהול, שהוא אגב חלק בלתי נפרד מאורח החיים היפני, וכמובן המון שופינג וקריוקי..
הנה עוד 10 דברים שאסור לפספס בעיר המופלאה הזאת:
1. לראות את המכירה הפומבית של דגי טונה בשוק הדגים Tsukiji
מדובר בשוק הדגים הגדול בעולם! מי שיכול, שיתעורר מוקדם ויגיע לשוק לפני 05:00 בבוקר, ואז יזכה לצפות במכירה הפומבית של דגי הטונה. אומרים שזו חוויה מדהימה. לעצלנים כמונו, נשאר רק להגיע לשוק בשעות הבוקר הלא מוקדמות ולהנות מארוחת סושי הכי טרייה שיש.
.
למקדש נכנסים דרך שער הרעם בעל פנסי הנייר האדום העצומים, המהווים את אחד הסמלים הידועים של טוקיו העתיקה, שכונתה אז Edo. מהשער ועד למקדש עוברים ברחוב עתיר בחנויות קמעות, מזכרות וממתקים יפניים מסורתיים. המאמינים מאמינים כי המקדש מרפא, מגשים משאלות ומביא מזל, אז חשבנו שגם לנו לא יזיק קצת.
4. לחצות בגינזה
רובע גינזה, הוא הסאנסט בולוורד או ה- 5 אווניו של טוקיו. אם אני מבינה נכון, זה היה המיקום הראשון בטוקיו של מותגי היוקרה אבל אח”כ הם צצו בעוד מקומות כמו פטריות שאחרי הגשם. אז שוב ראינו חנויות, וגם ארכיטקטורה נהדרת. אבל הכי כייף היה היום במעברי החצייה. כשיוצאים מתחנת גינזה, ממש מתחת לבניין sony, נתקלים במעבר החציה הרב כיווני של גשר sukiya. למרבה הבלבול אין שם שום גשר. כשיש ירוק להולכי הרגל כל המכוניות בצומת עומדות וכל האנשים חוצים לכל הכיוונים. שוב ההגיון היפני עובד אחרת.
עוד אזור חובה בטוקיו, ואכן ניחשתם, עוד אזור קניות. שוב גילינו שדרה רחבה ויפיפיה עמוסת חנויות כמו שאנל, ברברי ולואיס, שהפעם, כך נדמה לנו, המודל היה שדרות השאנז אליזה.
מאות אם לא אלפי בני נוער בתלבושות שונות ומשונות גודשים את הרחובות ומתחרים בינהם למי יש הכי הרבה קעקועים או למי יש את התסרוקת הכי משונה ובאופן כללי מי הכי יבלוט בשטח. מבחינתי, הכי בולטות היו היפניות המחומצנות! כל כך הרבה יפניות בלונדיניות ראיתי כאן, מה שאולי מסביר את המספר העצום של המספרות שיש בטוקיו. בערך מספרה על כל תושב או תושבת.
7. לאכול סושי
בשביל מה באנו ליפן אם לא בשביל לאכול סושי? אז אכלנו. בין אם זה ב- running sushi, שבו אתה בוחר סושי שלך מתוך צלחות שנוסעות על סרט נע, או בסושיות קטנות ומקומיות, הסושי ביפן הוא הכי טרי בעולם. בניגוד לישראל, היפנים אוהבים את הסושי שלהם הכי פשוט בעולם. בלי מלפפון, בלי מיונז, בלי אבוקדו ובלי קישוטים מיותרים. במסעדות הטובות תקבלו בעיקר סשימי, שהוא התצורה הטהורה ביותר שבה אפשר להרגיש את טעם הדג, או מקסימום בניגירי עם חתיכת אורז קטנה מתחת לדג. לבעלי לב חלש יש להזהר מחיות בלתי מזוהות כמו קיפודי ים, רכיכות וכרישים..
8. להשתתף בטקס תה יפני.
כל השופינג הזה עשה אותנו ממש צמאים אז החלטנו ללכתלשתות.תה. מדובר באחד הטקסים המסורתיים והמקסימים ביפן. אמנם הטקס של היום הוא בעיקר הצגה, אבל מדובר בלהיט עטור תלבושות מהממות, מחוות, והרבה חן. אה.. ויש גם תה בסוף.
.
.
9. לאכול במסעדה של kill Bill
10. לשיר קריוקי
קריוקי ביפן זה לא בדיוק מה שאנחנו מדמיינים, וכאן, בניגוד לישראל, מדובר בעסק רציני. מסתבר, שקריוקי ביפן הוא עניין אישי, שעושים לבד! או מקסימום בקבוצות קטנות, ולא בארועים רבי משתתפים עם עינת שרוף. חדר הקריוקי הפרטי, שהוזמן לנו בתוך מועדון לילה יוקרתי לא נראה לנו משהו מיוחד. כמה ספות עם מסך טלויזיה ומיקרופונים, כמה כייף כבר יכול להיות כאן?
התפננו לטקס המרכזי של הערב – השתייה. כי קריוקי אפשר לשיר, כמו שאתם בטח מבינים, רק כשמאוד שיכורים.. אז למרות שהבטחנו לעצמנו שאנחנו לא שרים, כשהאוירה התחילה להתחמם, גם הגברת הזקנה שרה, ואפילו הגברים הזקנים. באיזה שהוא שלב, הזמנו כמה בחורות יפניות חמודות להצטרף אלינו לשירה ולשתייה, והן חמודות שכמותן, הצטרפו בשמחה, וקישטו לנו את הפלייליסט בשירים שהן הכי אוהבות של ליידי גאגא.
ב-4 בבוקר הסתבר שהחדר מוזמן לעוד סיבוב קריוקי ואנחנו נאלצנו לעזוב בעל כורחנו ולצאת למרחב הציבורי של המועדון שם אי אפשר היה לנשום מרוב צפיפות. היפנים אוהבים את החגיגות שלהם, כמו כנראה את כל החיים, מקושטים וצבעוניים, ולכן סתם עוד ערב במועדון נראה, אחרי שהם מחלקים לכולם מלא נוצצים ונצנצים, כמו מסיבת פולמון אחת גדולה, ופולמון אנחנו ממש אוהבים.
בוקר טוב טוקיו!
עוד 10 דברים שחייבים לעשות בטוקיו: (למשל להשתתף בחתונה יפנית, ל- love hotel, לבקר במועדון סטריפטיז..)
