אבודים בטוקיו – 20 הדברים שחייבים לעשות בטוקיו – חלק ב'

טוקיו, כמו כל יפן, היא עיר מלאת סתירות וניגודים בלתי נתפסים, שמסורת ואמונה מתערבבות בה עם מודרניזציה גדולה, ביישנות עם מתירנות מינית, אוכל מדהים, המון אלכוהול, שהוא אגב חלק בלתי נפרד מאורח החיים היפני, וכמובן המון שופינג וקריוקי..

הנה עוד 10 דברים שאסור לפספס בעיר המופלאה הזאת:

1. לראות את המכירה הפומבית של דגי טונה בשוק הדגים Tsukiji

מדובר בשוק הדגים הגדול בעולם! מי שיכול, שיתעורר מוקדם ויגיע לשוק לפני 05:00 בבוקר, ואז יזכה לצפות במכירה הפומבית של דגי הטונה. אומרים שזו חוויה מדהימה. לעצלנים כמונו, נשאר רק להגיע לשוק בשעות הבוקר הלא מוקדמות ולהנות מארוחת סושי הכי טרייה שיש.
.

2. לבקש במקדש Senso Ji, אסקסא.
הרובע שעל גדות הנהר היה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה אחד המרכזים המרגשים של העיר, אבל היום האטרקציה המרכזית בו הוא מקדש Asakusa Kannon המכונה גם Senso ji שהוא המקדש העתיק ביותר בטוקיו, ולפי הסברה, הוקם בשנת 628 אחרי ששני אחים שדגו בנהר תפסו ברשתם פסל זהב בגודל 5 סנטימטרים שהתעקש לחזור לרשת למרות ששחררו אותו שוב ושוב לים.

למקדש נכנסים דרך שער הרעם בעל פנסי הנייר האדום העצומים, המהווים את אחד הסמלים הידועים של טוקיו העתיקה, שכונתה אז Edo. מהשער ועד למקדש עוברים ברחוב עתיר בחנויות קמעות, מזכרות וממתקים יפניים מסורתיים. המאמינים מאמינים כי המקדש מרפא, מגשים משאלות ומביא מזל, אז חשבנו שגם לנו לא יזיק קצת.

3. להסתובב ברחובות טוקיו
הסתובבות ברחובות טוקיו היא אחת המשימות החשובות והמהנות בעיר. וכשמסתובבים ברחובות, הכל האזורים, אפשר להבחין בכמה דברים בולטים:
1. השקט – לא משנה אם אתה מסתובב בשדרה מרכזית שבה מתהלכים ונוסעים מאות או אפילו אלפי אנשים ומכוניות בבת אחת, עדיין אפשר לשמוע את ציוץ הציפורים וקריאות העורבים.
2. הנקיון – הרחובות הנקיים להדהים, הופכים מדהימים עוד יותר לנוכח העובדה שאין בהם פחים. מסתבר, שבעקבות אחד הפיגועים הנדירים בטוקיו שבו הוחדר גז רעיל לפחי אשפה ברחבי העיר, הוסרו כל הפחים ומאז לא שבו. התושבים כנראה, אוספים את הזבל שלהם בתיקים ומביאים אותו הביתה.
3. החנויות – חוץ מזה שהן מעוצבות בטוב טעם מדהים הן פשוט נמצאות בכל מקום. לכל מקום שאליו תלך יש שדרה שיש בה חנויות, בנייני משרדים שהקומות הראשונות בהן הן קומות של חנויות, ולצידם קומפלקסים ענקיים של.. חנויות. ברחובות הקטנים והצדדים שליד השדרות יש בוטיקים וחניות קטנות ובקיצור, הרבה חנויות!!! היפנים, כנראה אוהבים לקנות ולא רק בחו"ל.
4. האסטטיקה. האסטטיקה ביפן היא יוצאת דופן. כל דבר הוא נורא אסטטי. לא בהכרח יקר לא בהכרח יוקרתי אבל אסטטי. אי אפשר להסביר את זה עד שרואים. הכל, החל מבובות ברבי ועד הסיכות שיער משוק הכרמל, מסודרים בצורה כל כך נעימה לעין, שיוצרת חווית הסתכלות ייחודית.
.

4. לחצות בגינזה

רובע גינזה, הוא הסאנסט בולוורד או ה- 5 אווניו של טוקיו. אם אני מבינה נכון, זה היה המיקום הראשון בטוקיו של מותגי היוקרה אבל אח"כ הם צצו בעוד מקומות כמו פטריות שאחרי הגשם. אז שוב ראינו חנויות, וגם ארכיטקטורה נהדרת. אבל הכי כייף היה היום במעברי החצייה. כשיוצאים מתחנת גינזה, ממש מתחת לבניין sony, נתקלים במעבר החציה הרב כיווני של גשר sukiya. למרבה הבלבול אין שם שום גשר. כשיש ירוק להולכי הרגל כל המכוניות בצומת עומדות וכל האנשים חוצים לכל הכיוונים. שוב ההגיון היפני עובד אחרת.

5. לשוטט באומטו סאנדו
עוד אזור חובה בטוקיו, ואכן ניחשתם, עוד אזור קניות. שוב גילינו שדרה רחבה ויפיפיה עמוסת חנויות כמו שאנל, ברברי ולואיס, שהפעם, כך נדמה לנו, המודל היה שדרות השאנז אליזה.
היפנים מגדילים לעשות, ואף משתמשים הארכיטקטורה מודרנית ויפייפיה לעיצוב חנויות היוקרה, שיהיה גם יפה מבחוץ, לא רק מבפנים, כמו הבניין של פראדה או של טודס.
כאן שווה גם להסתובב ברחובות הקטנים היוצאים מהשדרה, שאכן התגלו כנפלאים, או אם תרצו הגירסה השיקית, האסטטית והשקטה להדהים של נווה צדק.
.
.
.
6. להרגיש צעיר בשיבויה
אחרי שנמאס לנו ממותגי יוקרה (כמה תיקים של גוצ'י ושאנל יכול בן אדם לקנות בנסיעה אחת??) שמנו פעמינו לשינקין היפני. או יותר נכון שינקין פינת אלנבי.
שיבויה משמעותו ביפנית "עמק העידון" והיפנים לא יכלו לקרוא למתחם הזה, שהפך לסמל תרבות הפופ של צעירי טוקיו, בשם פחות מתאים. שוב שלטי נאון נוצצים, שוב חנויות, אך הפעם ממש לא יוקרתיות בכלל, והשקט, השקט שנעלם כאן לבלי שוב ביחד עם הנקיון.
מאות אם לא אלפי בני נוער בתלבושות שונות ומשונות גודשים את הרחובות ומתחרים בינהם למי יש הכי הרבה קעקועים או למי יש את התסרוקת הכי משונה ובאופן כללי מי הכי יבלוט בשטח. מבחינתי, הכי בולטות היו היפניות המחומצנות! כל כך הרבה יפניות בלונדיניות ראיתי כאן, מה שאולי מסביר את המספר העצום של המספרות שיש בטוקיו. בערך מספרה על כל תושב או תושבת.
..
גם כאן יש מעבר חציה מפורסם, הנחשב למעבר החציה העמוס בעולם. בעקבות סקארלט ג'ונסון שמלווה אותנו בכל הטיול גם אנחנו עלינו לקומה השנייה של סטארבקס המשקיפה על הצומת וצפינו בתנועת הריצ'רץ האנושי החוצה את הכיכר. הכיכר אגב נקראת האצ'יקו על שם הכלב היפני המסכן שבמשך שבע שנים הסתובב בין הכיכר לתחנה בחיפוש אחר אדוניו תוך שהוא מפגין נאמנות אין קץ.
.

7. לאכול סושי

בשביל מה באנו ליפן אם לא בשביל לאכול סושי? אז אכלנו. בין אם זה ב- running sushi, שבו אתה בוחר סושי שלך מתוך צלחות שנוסעות על סרט נע, או בסושיות קטנות ומקומיות, הסושי ביפן הוא הכי טרי בעולם. בניגוד לישראל, היפנים אוהבים את הסושי שלהם הכי פשוט בעולם. בלי מלפפון, בלי מיונז, בלי אבוקדו ובלי קישוטים מיותרים. במסעדות הטובות תקבלו בעיקר סשימי, שהוא התצורה הטהורה ביותר שבה אפשר להרגיש את טעם הדג, או מקסימום בניגירי עם חתיכת אורז קטנה מתחת לדג. לבעלי לב חלש יש להזהר מחיות בלתי מזוהות כמו קיפודי ים, רכיכות וכרישים..

8. להשתתף בטקס תה יפני.

כל השופינג הזה עשה אותנו ממש צמאים אז החלטנו ללכתלשתות.תה. מדובר באחד הטקסים המסורתיים והמקסימים ביפן. אמנם הטקס של היום הוא בעיקר הצגה, אבל מדובר בלהיט עטור תלבושות מהממות, מחוות, והרבה חן. אה.. ויש גם תה בסוף.

.

.

9. לאכול במסעדה של kill Bill

החלטנו לסיים את הערב במסעדה שבה צולמה סצנת החרבות המפורסמת מ kill bill. ככה זה הוליווד ביפאן. ניר שלח אותנו לכאן כי אמר שזו מסעדה ידידודית לזרים ואכן צדק. אוירה שמחה וקולנית שאיננה מאפיינת בדר"כ את היפנים המאופקים כשהם לא נמצאים בלאב הוטלס.
בר מרכזי ענק שמסביבו שולחנות ארוכים ולמעלה התאים המסורתיים המשקיפים על האוירה שלמטה. מה שטוב לאומה תורמן כנראה טוב גם לנו. העברנו ערב שמח בעזרת הרבה סאקי ומיץ שזיפים בן 100 שנה.
Gonpachi, 1F, 2F, 1-13-11, Nishi-Azabu, Minato-ku, Tokyo
.

10. לשיר קריוקי

קריוקי ביפן זה לא בדיוק מה שאנחנו מדמיינים, וכאן, בניגוד לישראל, מדובר בעסק רציני. מסתבר, שקריוקי ביפן הוא עניין אישי, שעושים לבד! או מקסימום בקבוצות קטנות, ולא בארועים רבי משתתפים עם עינת שרוף. חדר הקריוקי הפרטי, שהוזמן לנו בתוך מועדון לילה יוקרתי לא נראה לנו משהו מיוחד. כמה ספות עם מסך טלויזיה ומיקרופונים, כמה כייף כבר יכול להיות כאן?

התפננו לטקס המרכזי של הערב – השתייה. כי קריוקי אפשר לשיר, כמו שאתם בטח מבינים, רק כשמאוד שיכורים.. אז למרות שהבטחנו לעצמנו שאנחנו לא שרים, כשהאוירה התחילה להתחמם, גם הגברת הזקנה שרה, ואפילו הגברים הזקנים. באיזה שהוא שלב, הזמנו כמה בחורות יפניות חמודות להצטרף אלינו לשירה ולשתייה, והן חמודות שכמותן, הצטרפו בשמחה, וקישטו לנו את הפלייליסט בשירים שהן הכי אוהבות של ליידי גאגא.

ב-4 בבוקר הסתבר שהחדר מוזמן לעוד סיבוב קריוקי ואנחנו נאלצנו לעזוב בעל כורחנו ולצאת למרחב הציבורי של המועדון שם אי אפשר היה לנשום מרוב צפיפות. היפנים אוהבים את החגיגות שלהם, כמו כנראה את כל החיים, מקושטים וצבעוניים, ולכן סתם עוד ערב במועדון נראה, אחרי שהם מחלקים לכולם מלא נוצצים ונצנצים, כמו מסיבת פולמון אחת גדולה, ופולמון אנחנו ממש אוהבים.

בוקר טוב טוקיו!

עוד 10 דברים שחייבים לעשות בטוקיו: (למשל להשתתף בחתונה יפנית, ל- love hotel, לבקר במועדון סטריפטיז..) 

תגובה אחת בנושא “אבודים בטוקיו – 20 הדברים שחייבים לעשות בטוקיו – חלק ב'

  1. קראתי את שני חלקי הבלוג ואני רק יכולה להצטער על כך שלא הייתי עדיין בטוקיו ולא נראה לי שאגיע לשם בעתיד הקרוב… אבל אשמח לאמץ את כל הטיפים – אם וכאשר "אלך שם לאיבוד". בינתיים – נהניתי מאוד מהדברים שכתבת ותודה!
    http://youtu.be/DfJHiFhlXTw

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *