התערוכות הכי שוות עכשיו בת"א – עם ילדים וגם בלי

unnamed (8)אני לא יודעת אם זה קשור לחופשת החנוכה, שבה אנחנו תמיד מחפשים מה לעשות עם הילדים, אחרי הפסטיגל כמובן, אבל יש בתל אביב עכשיו מקבץ כל כך משובח של תערוכות, שכבר מזמן מזמן לא היה. רוב התערוכות מתאימות גם לילדים, עוד צרוף מקרים מדהים שכזה.

אז עם כל החורף והגשם שבחוץ, הכנתי לעצמי ולילדים יום כייף של אמנות. זה גם קרוב. גם בפנים. גם חם ונעים. גם מסתדר עם הייסורי מצפון של מספיק לשבת מול הטלויזיה/מחשב. גם פעילות שבניגוד לפעילויות אחרות שבהן הילדים נהנים והמבוגרים סובלים פה כולם נהנים, או לפחות אני 🙂 להמשיך לקרוא

דמעות וחיוכים לקראת שנת הלימודים

עוד שנת לימודים בפתח.

בשביל הבן הגדול שלי היא האחרונה.

ושוב מדברים ומדברים על חשיבות החינוך, ועל חשיבות התגמול של המורים, וחשיבות הפיתוח של תוכניות לימוד מתקדמות, אבל מבטלים את הלמידה בכיתות קטנות.

כי החינוך נורא חשוב, ויש המון כוונה, אבל אין תקציב.

ובינתיים ילדי ישראל נכשלים בהבנת הנקרא, ובחשבון הם מדורגים בתחתית הרשימה.

ומה עם כל היתר? כישורי למידה? כישורי חיפוש התשובה? פיתוח הסקרנות בשביל לשאול את השאלה? כישורי הבחנה בין עיקר וטפל, בין טוב לרע?

ואיך אפשר לשבת כל היום בתוך כיתה וללמוד לחשוב מחוץ לקופסא? להמשיך לקרוא

ילדים שלי, רציתי לספר לכם על דיוויד בואי. ועלי

ילדים שלי,

הרבה פעמים אני אומרת, בדר"כ לעצמי, שאני כותבת את הבלוג הזה כדי שאם יום אחד תרצו באמת לדעת מי היתה אמא שלכם, תוכלו לקרוא בו ולדעת. אז היום ילדים, אני כותבת את הבלוג הזה במיוחד בשבילכם.

אני רוצה שתדעו שאמא שלכם אהבה את דיוויד בואי. ואל תשאלו אותי מי זה כי תצאו ממש מנותקים.

אמא שלכם אהבה את דיוויד בואי כמו שאתם אוהבים את גל תורן. או את avenge sevenfold.

ועכשיו אמא עצובה. אפילו מאוד. כי לפני כמה ימים הודיעו שדייויד בואי נפטר. יומיים בדיוק אחרי יום הולדתו ה- 69. שבוע בדיוק אחרי שהוציא אלבום חדש ונהדר בשם Blackstar. אלבום 28 במספר!

והוא היה אליל נעוריי. להמשיך לקרוא

קו סמוי עם ילדים – מעודכן

קו סמוי הוא כבר מזמן לא האי הקטן והציורי שהיה פעם.

אמנם יש בו חופים מהממים, חול לבן והמון עצי קוקוס,

אבל אליהם מצטרפים המוני תיירים, מלונות יוקרה שנבנו כדי לאכלס אותם, וכל המותגים האמריקאים כדוגמת מקדונלס וסטארבקס, שיגרמו להם להרגיש בבית.

אבל מבחינתנו קו סמוי זה עדיין הבית. היינו מעדיפים אותו בלי הסטארבקס והמקדונלדס, אבל כמו שקורה עם כל בית שאוהבים, עדיין זוכרים לו קסם נעורים, ונזכרים איך פעם היינו משחקים כדור עף עם נטשה, ביליארד בסולו, רוקדים עד אור הבוקר בגרין מנגו הישן, ואח"כ שותים על המרפסת עוד כוסית אחרונה של מייקון קולה לפני הזריחה.

כל זה היה לפני המון שנים, והיום עם הילדים, אנחנו מסתפקים בלשבת על המרפסת עם הכוסית, ג'וני החליף את המייקון, הדיאט קולה את הקולה, ואפילו המקדונלדס נהיה שימושי כשהילדים כבר לא יכולים לראות יותר נודלס. משום מה לנו זה אף פעם לא נמאס.

כל כך הרבה פעמים נשאלתי את השאלה: "אז מה כדאי: קו סמוי או קופנגן, ריילי או קו תאו"?? להמשיך לקרוא