איך לגדל ילד מצליח? הורות זה לא משחק ילדים.

הסדרה “איך להצליח בשישה שיעורים” של פרופ’ יורם יובל ורונאל פישל בהפקת “ארצה הפקות” היא קודם כל סדרה טובה. בניגוד לשאר התוכניות שיש בטלויזיה היא מעניינת, היא קולחת, וגם כשהיא גולשת לגבולות הצהוב היא עדיין מצליחה לגרום לך לחשוב. וזה כבר המון. לגבי המסקנות, שנאמרות אגב בצורה קצת נחרצת מדי לטעמי יש לי הרבה ספקות, אבל זה כמובן עניין של טעם אישי.

אני צפיתי בפרק הראשון “איך לגדל ילד מצליח” עם בני בן ה- 13 (ותודה לאבא שלי, שהמליץ). לגמרי שעת איכות מומלצת, ואם תקחו בחשבון עוד חצי שעה דיון משפחתי על התוכנית, זה לבדו עונה בעיני על השאלה: “איך לגדל ילד מצליח?”..

הפרק עוסק בשאלה איך נספק לילדים שלנו את התנאים הטובים ביותר כדי שיוכלו לשגשג ולהצליח, ומציג שלוש גישות שונות:

לסלו פולגר טוען שפיתח שיטה לגדל ילדים גאונים. השיטה, תתפלאו היא די פשוטה. להלן המתכון: קח כל ילד עד גיל 4, בחר תחום הצטיינות כראות עיניך (ההורה בוחר, לא הילד) והשקע כ- 8 שעות ביום בלימוד אותו תחום. ההשקעה, אגב, צריכה להיות אחד על אחד, בדרך שהילד יאהב ללמוד ויעשה זאת בשמחה. אה.. וכמעט שכחתי.. אסור באיסור חמור לשלוח את הילדים לביה”ס או לכל מסגרת חינוכית מסודרת. זה הורס אותו ואת הפוטנציאל שלו. פשוט לא? כנראה שכן כי פולגר גידל 3 בנות, כולן אלופות עולם בשחמט (יהודית מקום 6 בעולם ושתי אחיותיה קצת אחריה). אחת הבנות, אגב, שולחת את ילדיה לביה”ס ובכך חיסלה את סיכויהם להיות גאונים.

מה למדנו: זה תלוי רק בהורה. הוא מחליט באיזה תחום. הוא משקיע. והילד גאון. השקעה היא מילת המפתח כאן.

קובי סודרי, הוא עו”ד מצליח (וחתיך) שחי לו את החיים הטובים בדירת גג מדהימה עם אשתו המדהימה ושלושת ילדיו המדהימים. קובי, תתפלאו לשמוע, הגיע ממשפחה ענייה והרוסה של הורים גרושים. האבא לא טרח לבוא לבקר את קובי גם בימי הביקור ואפילו לא טרח להודיע, והאמא חיה עם גבר אחר שהתעלל פיזית ונפשית בילד הרך ואפילו לא הציעה לו חיבוק כדי להגן עליו. הרבה השקעה לא היתה שם. שלא לדבר על חום ותמיכה. קובי, יצא באיזה שהוא שלב מהבית שבו גדל ולא הסתכל לאחור. הוא בנה את עצמו בשתי ידיו. ללא תמיכה. אבל עם מוטיבציה אדירה. והצליח. מאוד! היום, הוא מכין לילדיו ביצה מקושקשת לארוחת ערב ורק רוצה משפחה נורמלית וילדים עם ילדות מאושרת. מבחינתו השקעה בילדים פירושה הרבה חום ואהבה.

מה למדנו: גם מי שלא משקיעים בו בכלל יכול להצליח, אולי דווקא בגלל זה.

במשפחת דורימון יש הכל: ההורים עוטפים את ילדיהם בחום ואהבה למכביר ומעניקים להם כל מה שיוכלו לבקש. אולי אפילו יותר. מה שמיוחד במשפחה הזו שלכל ילד, מגיל צעיר מאוד יש חלום. אחד רוצה להיות אלוף עולם בטריאטלון, אחת ארכיטקטית מצליחה, אחד ברוקר בבורסה  וכך הלאה. ואני שאלתי את עצמי האם זה מקרי שדווקא במשפחה הזו לכל אחד מהילדים יש חלום כל כך מוגדר בגיל כל כך צעיר ורק אצלי במשפחה החלום של הילדים זה לשחק פרוט נינג’ה..

במשפחת דורימון בניגוד למשפחת פולגר, לא מחליטים בשביל הילדים במה הם יצטיינו, אלא נותנים להם את הבחירה. עם הרבה הכוונה אני מניחה. אבל הם לגמרי לא מסתפקים בזה. עבור כל ילד יורידו ההורים את השמיים בשביל לדחוף אותם לעבר החלום. בשביל אחד יפתחו תוכנית יחודית במכון וינגייט, בשביל השני ישיגו את המורה הכי טוב בארץ. יעשו הכל בשביל שהילדים יצליחו.

מה למדנו: יש הורים שדוחפים את הילדים לבחור חלום, ואז דוחפים אותם עוד יותר כדי להצליח בהגשמת החלום. העיקר שיהיו מאושרים.

אבל רגע, איך האושר נכנס לכאן?

הנחת הבסיס של כל התוכנית היא שהצלחה מביאה אושר או אפילו שהצלחה היא תנאי לאושר. ואם זה אני אפילו יכולה להסכים. ילד שמצליח במה שהוא עושה חווה תחושות סיפוק חיוביות ומכאן הדרך לאושר קצרה. אבל במה בדיוק מתבטאת ההצלחה הזו?

אפילו בתוכנית עצמה מביאה שלושה סיפורי הצלחה כל כך שונים. והאם הצלחה היא רק להיות אלוף עולם בשחמט או בטריאטלון ? או להיות עו”ד מצליח שחי בדירת גג מהממת?

ואולי דווקא העו”ד פיצח את השיטה? אולי גם להיות חלק ממשפחה נורמלית זאת ההצלחה האמיתית? אולי לדעת לאהוב ולהחזיר אהבה, לעסוק בדברים שגורמים לך הנאה גם אם אתה לא אלוף עולם בהם, להתפרנס ממשהו שאתה אוהב, לתרום לקהילה שבה אתה חי ולקיים הרבה אינטראקציות חברתיות משמעותיות זה בכלל הצלחה?

את התוכנית הזאת אני רוצה לראות. אולי בעונה הבאה.

נ.ב.

להלן המסקנות של הבן שלי ממה שראה בתוכנית:

1. אליבא דה משפחת פולגר כדי להצליח צריך לעזוב את ביה”ס. ועדיף אמא ליישם את הכלל הזה כבר ממחר בבוקר. את הרי לא רוצה ילד לא מצליח, נכון?
2. לפי משפחת סודרי כדי שילד יצליח אבא שלו צריך להכין לו ביצה מקושקשת לארוחת ערב. אז אבא, עשה טובה, שהביצים לא יהיו מבושלות מדי ותחמם לי גם איזה פיתה, טוב?
3. לפי משפחת דורימון צריך לתת לילד כל מה שהוא צריך וזקוק לו כדי להצליח. אז ככה: אני צריך לפטופ בשביל לסחור בבורסה, אופניים חדשות בשביל הטריאתלון ואולי ניסע בשבוע הבא לחופשת סקי? כי יש סיכוי שדווקא בא לי להיות אלוף עולם בסקי..