מאסטר שף ילדים עם מיכל אנסקי אצלי בבית – ואני בתור הילד.

עד היום כל הנסיון שלי בבישול הסתכם בסנדוויצ’ים עם גבינה צהובה וחביתות. האמת, אף פעם לא היתי צריך יותר מזה כי תמיד בישלו בשבילי וגם אף פעם לא חשבתי שילד בגילי אמור לדעת לבשל. זה תפקיד של מבוגרים, לא?

אבל פתאום התחיל מאסטר שף ילדים וראיתי ילדים בני 9 מבשלים כמו שפים ומכינים סטייקים, דגים, רביולי ואפילו קובה, אז חשבתי לעצמי שאם הם יכולים, אז גם אני יכול. ובתור ילד תחרותי חשבתי לעצמי, שאני לא רק יכול לבשל כמוהם אלא טוב יותר.

הבעיה היא, שאני לא ממש יודע לבשל. אז ביקשתי ממיכל שהיא חברה של ההורים שלי וגם קצת שלי ללמד אותי. אמרתי לה שאני מקנא בילדים או בכלל באנשים שיש להם איזשהוא כשרון מיוחד והם יודעים לעשות משהו ממש ממש טוב. מיכל אמרה לי שבבישול מספיק שאדע להכין מנה אחת ממש ממש טוב ואז אוכל להכין אותה כל החיים ולהגיש אותה לאנשים שאני אוהב או רוצה לפנק. ביקשתי ממיכל שתלמד אותי להכין פסטה ברוטב עגבניות, כי נראה לי שכל ילד אוהב פסטה ברוטב עגבניות וגם כי תמיד יש את המצרכים למנה הזו בכל בית, ככה שאפשר להכין אותה בכל מקום.

מיכל אמרה שהיא לא סתם תלמד אותי להכין פסטה ברוטב עגבניות אלא את הרוטב העגבניות המושלם! ואח”כ נצפה ביחד בתוכנית של מאסטר שף ילדים כדי ללמוד עוד דברים.

איך שמיכל הגיעה התחלנו לבשל, כי כמו במאסטר שף היה לנו זמן מוגבל עד שהתוכנית תתחיל.

מיכל הסבירה לי שדבר ראשון שעושים זה לשים מגבת על הכתף כי אז אפשר לנגב בה את הידיים וגם כי זה עושה רושם. אח”כ שמנו את העגבניות בתנור, ואת הפסטה בסיר, ולאורך כל הדרך מיכל הדגימה ועזרה אבל נתנה לי לעשות את הכל בעצמי.

למדתי המון דברים מעניינים כמו איך בוחרים עגבניות (טועמים), איך מקלפים שום, איך קוצצים צ’ילי חריף, איך מכניסים פסטה לסיר והכי חשוב שכדי להכין רוטב עגבניות מושלם לא משתמשים בבצל בכלל. כי מיכל אומרת שהטעם של הבצל משתלט על הטעם של העגבניות וזה הורס הכל.

בערך באמצע הבישול מיכל אמרה להדליק את הטלוויזיה שזה כאילו חיים כהן אומר אומר “חצי שעה עברה”.  ואז התחלנו לבשל באמת, וזה ממש לא קל כמו שזה נשמע כי צריך לחתוך שום ופלפל וגם לערבב את הפסטה וגם לבדוק את השעון וכל זה באותו זמן. נראה לי ששנים של משחקי מלחמה בכל זאת הועילו כי החיתוך שלי עם הסכין היה ממש מקצועי.

בסוף יצא לנו רוטב שהייתי שמח לאכול במסעדה וגם מיכל..! למרות שבמסעדות אתה לא צריך לקום מהכיסא.

הגשנו את המנה לשופטים שהיו אמא אבא ונדב וכמובן לשופטים הכי חשובים שזה אני ומיכל. היה ממש טעים. כולנו לקחנו מנה שנייה וכל הקערה נגמרה.

היינו כבר ממש עייפים אבל אז התחיל שלב הטעימות במאסטר שף בטלוויזיה והתיישבנו לראות.

לראות אדם בטלוויזיה ואת אותו אדם יושב לידך זה ממש מוזר. ועוד מיכל כל הזמן התרגשה והסתכלה על עצמה וענתה לנו על המון שאלות ששאלנו אותה על מאסטר שף בכלל ועל הפרק הזה ספציפית. היא זכרה כל דבר שקרה שם וגם חשפה את הרגשות האמיתיים שלה כשאמרה תוך כדי הצפייה: “כמה זה היה טעים ” ו”תראו איזה מדהימים הילדים האלה”, אבל הכי הרבה היא אמרה: “תראו איזה שמנה אני נראית בטלוויזיה”..

לסיכום אני יכול להגיד שהיה לי ממש כייף למרות שגם מעייף ושגיליתי גם המון דברים על עצמי. פעם ראשונה למשל שאכלתי עגבנייה טרייה ואפילו אהבתי.. וגם שזה לא כל כך פשוט לבשל. אבל הכי חשוב למדת שהאוכל שהכנתי היה ממש ממש טעים..

הבעיה היחידה שעכשיו אמא אומרת שאני אצטרך לבשל את הפסטה הזו פעם בשבוע לכל המשפחה…

אז הנה המתכון לפסטה ברוטב עגבניות מושלם! של מיכל אנסקי:

מיכל: “מבחינתי זו מנת הפסטה מושלמת. הרבה אנשים מתחילים רוטב עגבניות עם טיגון של בצל, וותרו על הענין הזה ותגיעו לאיטליה”.

מרכיבים

200 גר’, עגבניות שרי צהובות

10 שיני שום גלופיות, מעוכות

חצי כוס שמן זית

400 גר עגבניות שרי תמר אדומות

חבילה של פסטה יבשה מאיכות טובה (ספגטי מספר 7 או 5)

צרור בזיליקום

פלפל שאטה אחד

וגוש פרמזן

אופן ההכנה

1.         שמים בתבנית צלייה את העגבניות הצהובות ומערבבים היטב בשמן זית מלח ופלפל.

2.         צולים בגריל התנור בחום גבוה כ-5 דקות לחריכה יפה. בינתיים מכינים את הרוטב.

3.         מאדים על אש נמוכה שום ופלפל חריף במעט שמן זית (לא חורכים). חוצים עגבניות.

4.         מגבירים להבה ומוסיפים עגבניות אדומות חצויות וחורכים תוך כדי מעיכה, במשך 4-3 דקות.

5.         מכסים את הסיר לרתיחה. לאחר רתיחה מסירים מכסה, מעבירים למסננת שינואה ומועכים                     לקבלת נוזלים.

6.         מחזירים את הרוטב למחבת, מביאים לרתיחה, טורפים ומזלפים את שארית שמן הזית ליצירת                 אמולסיה.

7.         מחזירים את העגבניות הצהובות הצלויות למחבת ומערבבים עם הרוטב. מעבירים לצלחת הגשה,             מתבלים בשאטה,  בזיליקום ומגררים הרבה פרמזן.

בתאבון!

שתפו:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”?