פסטיבל הפסנתר 2016 – סיכום, חוויות, הפתעות ודמעות

unnamed (25)בשבת הסתיים לו עוד פסטיבל פסנתר, אחד מארועי המוזיקה שאני הכי הכי אוהבת במהלך השנה, והוא היה עבורי עמוס ומוצלח במיוחד.

כמו בכל שנה, לכל אחד יש את הפסטיבל שלו. זה קורה בגלל המגוון העצום, של סגנונות, של כשרונות, של גילאים, של שיתופי פעולה, וגם בגלל הבחירות הכואבות של לוחות הזמנים, כל אחד הולך בפסטיבל הזה בדרך משלו, שמכתיבות לו בחירותיו, שמשקפת את טעמו האישי, ואת סקרנותו.

והדרך שאני הלכתי בה היתה משובחת. גם כי היה בה מגוון עצום של סגנונות, של ישן וחדש, של מוכר ולא מוכר, של מינורי וקופצני. ועל כל הדרך הזו הילך הקסם המיוחד הזה של פסטיבל הפסנתר שנוצר מחיבור לא טריוויאלי, ומתחושה של חד פעמיות שלא תחזור יותר. אבל יותר מהכל השנה, היו לי המון המון רגעים מרגשים. לפעמים אפילו עד דמעות. וזה בעצם כל העניין, לא?

משתפת אתכם, לבקשתכם, בחלק מהרגעים הללו, שאת חלקם צילמתי, למרות שלא במלואם. חלקם ישארו רק בזכרוני. לפחות לעוד כמה רגעים.

להמשיך לקרוא

פסטיבל הפסנתר 2016 – כל ההמלצות

268141ארוע התרבות שהכי אהוב עלי בשנה – פסטיבל הפסנתר, יתקיים ב- 9-12 בנובמבר בת"א עם 55 מופעים מיוחדים ומעלה מ- 280 אמנים ומוזיקאים שייקחו בו חלק.

השנה עשיתי לכם קצת סדר, וחילקתי את ההמלצות לשתי קטגוריות: אמנים מוכרים, ואמנים שכדאי להכיר וגם כתבתי את ההמלצות ע"פ ימים ושעות, בעיקר כדי שתוכלו להבין איזה הופעות חופפות ובין מה למה צריך לבחור.

ויש המון מה לבחור השנה.

להמשיך לקרוא

ילדים שלי, רציתי לספר לכם על דיוויד בואי. ועלי

ילדים שלי,

הרבה פעמים אני אומרת, בדר"כ לעצמי, שאני כותבת את הבלוג הזה כדי שאם יום אחד תרצו באמת לדעת מי היתה אמא שלכם, תוכלו לקרוא בו ולדעת. אז היום ילדים, אני כותבת את הבלוג הזה במיוחד בשבילכם.

אני רוצה שתדעו שאמא שלכם אהבה את דיוויד בואי. ואל תשאלו אותי מי זה כי תצאו ממש מנותקים.

אמא שלכם אהבה את דיוויד בואי כמו שאתם אוהבים את גל תורן. או את avenge sevenfold.

ועכשיו אמא עצובה. אפילו מאוד. כי לפני כמה ימים הודיעו שדייויד בואי נפטר. יומיים בדיוק אחרי יום הולדתו ה- 69. שבוע בדיוק אחרי שהוציא אלבום חדש ונהדר בשם Blackstar. אלבום 28 במספר!

והוא היה אליל נעוריי. להמשיך לקרוא

ארועים שווים לרגל יום האישה הבינלאומי 2016

יום האישה הבינלאומי שחל השבוע (ב- 08.03) הוא בערך היום הפמיניסיטי הכי לא פמיניסטי שיש. במקור זה היה היום שבו ערכו נשים מחאות על זכויותיהן מול זכויות הגברים במדינתן. ב- 1908 צעדו אלפי נשים ברחובות ניו-יורק בדרישה לשכר טוב יותר וזכות הצבעה. ב- 1910 נערך בקופנהגן כינוס נשים בינלאומי. ב-8 במארס 1857, פתחו מאות של פועלות במפעלי טקסטיל בניו-יורק בשביתה ובמחאה על תנאי העסקתן שכללו, בין השאר, עבודה של שעות ארוכות בשכר נמוך,  וב 1977 החליטה האסיפה הכללית של האומות המאוחדות לאמץ את ה-8 במארס כיום המוקדש לציון זכויות האישה ולשלום עולמי.

בינתיים הוא הצטרף לשלל ימים המצוינים ביומן כמו יום האם שהפך בינתיים ליום המשפחה ומוקדשים רובם ככולם לארועים מיוחדים לנשים בלבד, שלא ברור אם הם מכבדים את האישה ואת זכויותיה, או רק מעצימים את הגטו הנשי בתוכו מתקיימים כל הארועים הללו.

אבל אם נצא רגע מהנימה הביקורתית ונזכר שבעצם מדובר, כמו בכל הימים בלוח השנה שלנו, בסיבה למסיבה, חבל להתעלם מכמה ארועים שווים במיוחד המתקיימים השבוע לרגל "יום האישה". להמשיך לקרוא

להתמכר למוזיקה קלאסית – משחק ילדים

לקח לי כמה ימים לקלוט ולהפנים שבכל פעם שאני עוברת ליד חדרי הילדים המתבגרים שלי אני שומעת מוזיקה קלאסית. ולא סתם מוזיקה קלאסית אלא של מוצרט, שוברט, צ'ייקובסקי וחבריהם. ולא בגירסאות פופ, רוק, היפ הופ וכו' אלא בגירסה המקורית. כן, כן, רואה שגם לכם לקח קצת זמן לקלוט.

אז מסתבר שמדובר באפליקציה שנקראת Piano tiles 2, שמדמה נגינה בפסנתר ובוחנת זריזות אצבעות וחוש קצב. על הדרך גם מתוודאים השחקנים למוזיקה שהם מנגנים ומכיוון שהמשחק ממש ממכר, הם שומעים אותה שוב ושוב ושוב…
אז אם הם כבר משחקים בסמארטפון שלהם כל היום, תכירו להם גם את המשחק הזה. אני כבר התמכרתי.
#pianotiles2