דנה ברגר מרגשת בפסטיבל הפסנתר

אני רוצה לספר לכם על ההופעה הכי טובה שראיתי בפסטיבל הפסנתר.

לא זה לא היה שלומי שבן (כי הוא לא הופיע) ולא ערן צור (כי פספסתי), וגם לא ארקדי דוכין (למרות שעלה לגמר) ואפילו לא מיקי גבריאלוב המקסים.

זאת היתה דנה ברגר שהעלתה מופע חד פעמי, במיוחד לפסטיבל הפסנתר בשם “השתקפות” ונתנה הופעה של פעם בחיים.

דנה לקחה את הקהל למסע חייה בעקבות היוצרות שהשפיעו עליה כאשה וזמרת. ואיזה מסע זה היה.

שילוב קסום של בחירת השירים, העיבודים המיוחדים של אלעד הדר על הפסנתר, אבישי כהן על החצוצרות, וניקי על הכינור, והקול של דנה והאינטרפטציות שלה לשירים לקחו את כולם הכי רחוק שאפשר וכמה גבוה..

מי לא היתה שם: חווה אלברשטיין והייזל אוקונור, יהודית רביץ וג’וני מיטשל, מדונה ואתי אנקרי, כריסי היינד וסי היימן. האנרגיות של דנה עברו לכל אחד ואחד בקהל, ויצרו את אחת ההופעות המפתיעות והמרגשות בפסטיבל.

רצה הגורל והבוקר נתקלתי בה לגמרי במקרה. איזה חצי שנייה התביישתי בלב, אבל מיד זה עבר לי והתנפלתי עליה כאחרונת המעריצות בנות ה-14 בקריאות: “את מדהימה, את מרגשת ובעיקר את מ-א-מ-מ-ת!”. היא מצידה, היתה מקסימה בדיוק כמו על הבמה, ואמרה לי: “עשית לי את היום”. ואני אמרתי לה: “את עשית לי את הסופ”ש”. וכך המשכנו עם ה: את! לא את! עוד איזה שעה שבסופה הוצאתי ממנה הבטחה לעשות עוד הופעות כאלה(!). אז כשיהיו אני כבר איידע אתכם. ואתם תלכו!

את התמונה המהממת שאתם רואים צילם עודד אנגל, לצערי לא בהופעה הזו, אבל לגמרי מעביר את האוירה.

שתפו:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”?