אתמול נערך ערב המחווה לג’ון לנון לרגל 30 שנה למותו בהיכל התרבות בתל אביב.
הארוע הופק ע”י עמותת פתחון לב הפועלת כבר 12 שנה לטובת שכבות מצוקה במדינת ישראל.
מנכ”ל העמותה ניסים ציוני סיפר לקהל המרכז החינוכי “לגעת באופק” אשר מפעילה תוכנית בת 7 שנים שבמסגרתה מסייעים לבני נוער בעלי רצון ויכולת אך חסרי אמצעים ואפשרויות לסיים ביה”ס תיכון בהצלחה עם תעודת בגרות, להתגייס לצבא ולהשתלב בצורה מוצלחת בחיים האזרחיים.
קישור מרגש בין הפעילות של העמותה למופע המחווה לגון לנון אפשר היה למצוא בדבריו של אבי דיכטר שסיפר על תינוק שנולד למשפחה ממעמד הפועלים בעיר ליברפול בבריטניה.
הילד הזה, שאביו עזב את הבית, אימו הרתה לגבר מחוץ לנישואין ואף נהרגה מאוחר יותר בתאונת דרכים, נאלץ לגדול אצל דודתו, וקרוב לוודאי היה מתדרדר לרחוב, לסמים ולפשע, אלמלא המוזיקה שהצילה את חייו ואת חיינו. גם הנוער של עמותת פתחון לב מקבל את הסיכוי שקיבל לנון ואת האפשרות “לגעת באופק”, מסכם דיכטר את הקישור.
את הערב הנחה והפיק מוזיקלית יואב קוטנר, פרופסור הישראלי לביטלמניה, ונוגן כמעט במלואו ע”י חברי להקת ה”מג’יקל מיסטרי טור” אשר מריצים מזה עשר שנים מופע קאברים מוצלח לשירי הביטלס.
אבל הכוכבים הגדולים של הערב, מלבד מתנדבי עמותת פתחון לב ובני הנוער המתחנכים במסגרתה, היו האמנים הישראלים שהתגיסו בהתנדבות לתת גירסה משלהם לשיריו של ג’ון לנון.
פתח את הערב אסף אבידן שבעזרת קולו הצפצפני אכן הביא גירסה חדשנית לשיר “Twist and shout” נשמע וקצת כמו פרודיה על הגמד מהאח הגדול, אבל אח”כ תיקן בגדול עם גירסה צפצפנית אך מרגשת ל”בלדה על ג’ון ויוקו.
שלמה גרוניך לבוש לבן מתיישב ליד הפסנתר ומכה בגונג לפני הביצוע המיוחד והמרגש לשיר אמא (mother) שהוא כאילו פנייה ישירה של ג’ון לנון לילדי פתחון לב ולגעת באופק:
Mother, you had me, but I never had you
Goodbye, goodbye
I wanted you, you didn’t want me
Father, you left me, but I never left you
So I, I just got to tell you
I needed you, you didn’t need me
Goodbye, goodbye
So I, I just got to tell you
Children, don’t do what I have done
So I, I just got to tell you
I couldn’t walk and I tried to run
Goodbye, goodbye
Mama don’t go
Daddy come home
ובמעבר חד לביצוע של “lucy in the sky with diamonds” בליווי וידאו קליפ מהמם של תמי מייק לאופר שכנראה מבינה דבר אחד או שניים בטריפים
.http://www.youtube.com/watch?v=M4_Rkxf4jmY&feature=player_embedded#!
יזהר אשדות עולה לבצע את “You’ve got to hide your love away” ואת “Working class hero” שאותו הוא מבצע לבד על הבמה עם הגיטרה, אפילו בלי וידאו קליפ. ממש דוגמא ומופת לביצוע ממעמד הפועלים שעוד יתחרה על הביצוע המוצלח של הערב.
מירי מסיקה מוכיחה שיש לה קול פעמונים, אם רק היו נותנים לה לבצע שירים יותר טובים, כשהיא נותנת ביצוע חודר לעצמות של “In my life”.
שלומי שבן עולה עם טוקסידו ומגבעת צילינדר ונותן ביצוע מאכזב מבחינתו (שלומי, ממך ציפיתי ליותר.. ) ל”Happiness is a warn gun” ואח”כ משתמש בגימיק שתמיד עובד וגם כאן, ומעלה את מקהלת הילדים “עפרוני” שאותה הוא מלווה בפסנתר בשיר “love”
אכן רגע מרגש כשקולות של מלאכים קטנים שרים:
Love is real, real is love,
Love is feeling, feeling love,
Love is wanting to be loved.
Love is touch, touch is love,
Love is reaching, reaching love,
Love is asking to be loved.
Love is you,
You and me,
Love is knowing,
We can be.
Love is free, free is love,
Love is living, living love,
Love is needing to be loved.
כנאמר, כמה פשוט, ככה יפה!
שלומי יוצא מהבמה כמו החלילן מהמלין מלווה במקהלת הילדים ובמקומו עולה אפרת גוש כדי לדבר על מהפכה! (revolution), ושאנן סטריט מייצר גירסת ראפ מזרח תיכונית משלו ל”
Give peace a chance” ומצליח להזיז את הקהל בכסאות בקריאות: “shalom, salam, peace”
רגע השיא של הערב (בעיני לפחות) נרשם כשעולה להקת היהודים החריגה בנוף האמנים המשתתפים במופעי מחווה מסוג זה ונותנת בראש בשני ביצועים א לה היהודים ל”Ticket to ride” ובביצוע המהמם של הערב (תרתי משמע) של אורית שחף ל”I’m losing you”
http://www.youtube.com/watch?v=eqKk97bSnx8
אדם בן עזרא הוא אמן צעיר ולא מוכר שזכה בתחרות של אתר פליקס לביצוע מקורי של שירי ג’ון לנון. הוא עולה נרגש לבמה ומרגש את הקהל בביצוע מקורי ומדליק ל”Come togrther” כשהוא מלווה את עצמו בקונטרבס בלבד!
http://www.youtube.com/watch?v=tOkYMw5-ZMg&feature=related
מאור כהן חמוד בגינס וטישירט שנראית בדיוק כמו של הבן שלי בן ה- 12 מבקש “d’ont let me down” ואנחנו משתדלות, למרות שזמר גדול הוא לא, אבל חמוד אמיתי הוא בהחלט כן.
ואז עולה ירמי קפלן, שמבצע, לראשונה עם מבטא כמו שצריך ובפוזה רוקנרולית אמיתית את “a day in the life” ואת “instant karma” ואנחנו אכן זורחים כאשר הוא יורד לקהל ומראה לכולם מי כאן פרפורמר אמיתי.
חמי רודנר שזוכה בקלות בתואר האומן הכי חמוד של הערב הוא אחד היחידים שגם מדבר אל הקהל לפני שהוא שר ומספר על הכבוד הגדול שהוא חש להשתתף בערב הזה ולשיר את השירים הכי טובים שנכתבו אי פעם.
חמי אומר שהוא חושב שלנון היה מבסוט מהערב הזה וכשאנחנו שומעים את הביצועים ההורסים שלו ל “eight days a week” ובמיוחד ל”I’m the walrus” אנחנו לגמרי מסכימים איתו.
http://www.youtube.com/watch?v=IYFkUOttrBw&feature=player_embedded
ואז קרן פלס משוויצה באיך נהייתה כזאת כוסית בביצוע סתמי אך משופע בעקבים ל”imagine”
לקראת הסוף עולה להקת משינה. יובל בנאי מסכם את הערב בצורה נפלאה, לפני שהוא נותן ביצוע זייפני להפליא ומאכזב ביותר ל”jealous guy” ו”come togethrt” :
“לג’ון לנון היו כל מיני דברים להגיד על ה”שואוביזנס”, אומר יובל ומצטט/מתרגם:
“זה לא משנה אם אתה דפוק ואתה למטה
או אם אתה מצליח ואתה למעלה.
אם אתה זקן ומאפיר
או מצליח וצעיר,
בכל מקרה הכי אוהבים אותך כשאתה מת!”
הערב מסתיים כשה”מג’יקל מיסטרי טור” מזמינים את כל האמנים שלא הלכו כבר לקנטינה לעלות לבמה, אבל רק חמי רודנר עולה, וביחד עם כל אנשי פתחון לב וההפקה שמתרגשים וגאים בעצמם על הפקת הערב המקסים והמרגש הזה, שרים ביחד את ההמנון של הביטלס, ובעצם של כולנו:
All you need is love
There’s nothing you can do that can’t be done.
Nothing you can sing that can’t be sung.
Nothing you can say but you can learn how to play the game
It’s easy.
There’s nothing you can make that can’t be made.
No one you can save that can’t be saved.
Nothing you can do but you can learn how to be you
in time – It’s easy.
All you need is love, all you need is love,
All you need is love, love, love is all you need.
There’s nothing you can know that isn’t known.
Nothing you can see that isn’t shown.
Nowhere you can be that isn’t where you’re meant to be.
It’s easy.
All you need is love, all you need is love,
All you need is love, love, love is all you need.
