בסדרה חדשה בערוץ 8, יואב קוטנר יוצא לחקור את אלבומי הרוק ששינו את פני המוסיקה הישראלית.
“בחרנו אלבומים שעשו שינוי, או באמן עצמו או במוזיקה הישראלית”, אומר קוטנר. “אלבומים שכשהם יצאו נחשבו לשוליים או לקיצוניים במידה מסוימת. בפירוש לא הלכנו על האלבומים הכי גדולים או הכי טובים. לכן גם קראנו לזה רק ‘האלבומים’ – הכי פתוח”.
הסדרה מקדישה כל פרק לאלבום, ומעניקה תענוג צרוף של גילויים על הסיפורים שמאחורי המוסיקה: ג’וני שועלי על החוויות שלו מ”סימנים של חולשה”, חמי רודנר על הקנאה שלו בלהקת “גן חיות”, הקסטות ש”זקני צפת” היו שולחים ליואב קוטנר כשחברי הלהקה עוד היו בתיכון, הרעש שהפריע להקלטות של ברי שהתגלה כנחירות של פורטיס, ועוד המון סיפורים קטנים שעשו אלבומים גדולים.
והאלבומים הם:
רמי פורטיס: “פלונטר” (1978)

ארבע שנים אחרי, פורטיס מציג עם להקת “מים חמים” ועם המפיק המוסיקלי חיים רומנו, את אלבום הבכורה שלו, שהוא אכן שונה מכל דבר אחר במוזיקה הישראלית באותה תקופה. ביחד עם הופעות מטורפות וכריזמת במה מחשמלת, השירים “דבש”, “רד מעל מסך הטלויזיה שלי”, “המוות אינו חסר עבודה” ו”אינקובטור” הופכים אותו לאמן האינדי הישראלי המוביל.
זקני צפת: “זקני צפת” (1992)
ב1991, כשהם עדיין תלמידי תיכון, הקליטו נגן הבס יוני בן טובים, הזמר מאור כהן, הגיטריסט אורן לוטנברג והמתופף עדיאל פורטוגלי גרסת כיסוי פנקיסטית ל”מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר” של אריק איינשטיין ושלום חנוך. שנה אחרי, עם המתופף רע מוכיח, הלהקה כבר התפרקה אחרי עשרות הופעות מטורפות והקלטת אחד האלבומים הכי נועזים/מופרעים ברוק הישראלי. “ציפי”, “ריקי”, “חזיר היבלות”, “החיים יפים” ועוד התפרצויות אנרגיות נעורים שלא נשמעו אצלנו עד אז.
ברי סחרוף: “סימנים של חולשה” (1993)
בגיל 36, אחרי עשרים שנה של נגינה ויצירה בהרכבים שונים, מ”חלום קוסמי” דרך “מינימל קומפקט” ו”פוריין אפר” ובעיקר עם רמי פורטיס בשלושה אלבומים ועשרות הופעות, החליט ברי סחרוף לצאת לדרך עצמאית. ביחד עם רע מוכיח יצר סחרוף אלבום שהתבסס על סימפולים בדרך שלא היתה מוכרת עד אז בארץ. הוא כתב (ביחד עם דן תורן) והלחין (ביחד עם רע מוכיח) אלבום רוק-אלקטרוני שסימן את תחילת ההמראה שלו לגבהים בהם הוא נמצא בעשור האחרון, כאחד המוסיקאים הישראלים הבולטים של ימינו. האלבום כלל להיטים כמו “כמה יוסי”, “רעש לבן” ו”חבל שאת לא”.
איפה הילד: “זמן סוכר” (1993)
ב1987 הקימו שני קיבוצניקים מגבעת ברנר: חמי רודנר ואסף שריג, להקה. כשעברו מהקיבוץ לתל אביב, צרפו את אופיר בר עמי ואסף מרוז, והפכו לאחת הלהקות הבולטות של “דור רוקסן”. שילוב הטקסטים המאד ישראלים והסאונד שהושפע מהרוק החו”לי של התקופה ייצרו את אחד האלבומים הזכורים ביותר ברוק הישראלי.
אביתר בנאי: “אביתר בנאי” (1997)
אביתר בנאי, אחיו הצעיר של מאיר, וחבר בשבט הבנאים,היה חייב למצוא את הייחוד שלו כשהחליט גם הוא להיות מוסיקאי. כשעזב את באר שבע ועשבר לעיר הגדולה, הפגיש אביתר את שירי-הפסנתר המינימליסטים שלו עם עיבודים והפקה של אסף אמדורסקי, קורין אלאל ואחרים, ויצר, כשהוא בן 24 בלבד, את אחד מאלבומי הבכורה הכי מיוחדים במוסיקה הישראלית. אוסף מרטיט של שירי כאב ואהבה שהפך, למרבה ההפתעה, גם להצלחה מסחרית גדולה.
והנה ראיון שערך יואב קוטנר עם עורך הסדרה: יואב קוטנר, לרגל עלייתה: