הסרט החדש של אבי נשר “פלאות” יצא השבוע לאקרנים. ולי יש לפחות 10 דברים טובים להגיד עליו:
1. קודם כל על ההתמדה. ועל העשייה. בערך כל 3 שנים מביא לנו אבי נשר סרט ישראלי חדש, ומביא הרבה צופים לראות קולנוע ישראלי. השג משובח בפני עצמו. אז הרבה אחרי “הלהקה” ו”דיזינגוף 99″ המיתולוגיים, ואחרי “סוף העולם שמאלה”, “הסודות”, ו”פעם הייתי”, אבי נשר מביא לנו את “פלאות”.
2. על היכולת הנבואית לעסוק בנושאים שיעניינו את הצופה הישראלי, בזמן יציאת הסרט לאקרנים, כשתזכרו שסרט נהגה, נכתב ומצולם כמה שנים טובות קודם לכן. אם בסוף העולם שמאלה זה היה על השד העדתי ועיירות הפיתוח, ב”סודות” על הסודות הגדולים של העולם החרדי, ב”פלאות” חוזרים לעסוק בעולם החרדי שרב בו הנסתר על הגלוי.
3. על הנסיון, המוצלח בחלקו, לעשות סרט מתח ישראלי, עם עלילת פילם נואר שכזאת, שמספרת על אמן חילוני צעיר העונה לשם “ארנב” ומתגורר בירושליים בדיוק מול דירה שבה מחזיקים 3 חרדים בן ערובה שמתגלה כרב ידוע, ועל בלש פרטי לא מאוד נחמד שעוקב אחריהם ומכריח את ארנב לעזור לו, ועל אשת עסקים מסתורית ויפיפיה שגם לה יש עניין ברב ואולי גם בארנב..
4. על הליהוק התמיד מפתיע ותמיד מצויין של הגיבור הראשי של הסרט. והפעם אורי חזקיה הקומיקאי והסטנדאפיסט שזהו לו התפקיד הדרמטי הראשון, והוא עושה אותו מצוין.
5. על אדיר מילר האדיר ועל יובל שרף המדהימה והמוכשרת. אה. וגם על יהודה לוי בתפקיד מאוד לא אופייני.
6. על השותפות עם שאנן סטריט בכתיבת התסריט.
7. על שיר הנושא של הסרט “זמן להתעורר” של הדג נחש.
8. על השימוש המופלא באנימציה במהלך הסרט ועל השילוב שלה בעלילה: “ארנב” הוא אמן גרפיטי המצייר על קירות ירושליים ועל כל דבר שזז, בעיקר ארנבים, והם מצידם קמים לפעמים לתחייה, והם מקסימים עד מאוד.
9. על סמטאות העיר ירושליים שמשמשות תפאורה לעלילה בין מבני האבן, החצרות הקסומות והדירות הנחבאות.
10. על השילוב הכה מציאותי בין סצנה היפסטרית שהיא כמובן בעיקר חילונית, צעירה ואמנותית לבין הקהילה המקומית, החרדית, המיושנת והמסתורית, וכל מה שבאמצע. הסמטא שבה מתרחש הסרט הוא המיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, וזה באופן קבוע, הנושא המרכזי של כל הסרטים של אבי נשר.
שווה לראות.
