הי חברים.
לרגל השנה החדשה התחדשתי לי בבלוג חדש וקצת יותר משודרג, שהקמתי לגמרי בעצמי (ובעזרתו של רועי רביב המוכשר).
הכוונה היא להמשיך לכתוב, בעיקר על דברים שעושים לי טוב, וגם לארח חברים שבא להם לכתוב מדי פעם אבל לא יודעים איפה.
כשחשבתי איך לקרוא לבלוג החדש והמשודרג שלי, ואצלי כמו שאתם יודעים, שם זה מיתוג, ומיתוג זה מחייב, עברתי על כל הבלוגים שכתבתי (ומסתבר שכתבתי כבר לא מעט), וחיפשתי את המכנה המשותף בינהם.
המסקנה שבסופו של דבר הגעתי אליה, וזה לא היה קל, היתה שכל הבלוגים שלי מנסים לתפוס את הרגעים המשמעותיים של החיים, גם קצת את אלו הקשים והעצובים, אבל לרוב את רגעי האושר הקטנים והחמקמקים האלה, שצריך ללמוד לזהות אותם כשהם חולפים על פניך ולתפוס אותם בשתי ידיים.
גיליתי שכמו תמיד, הדברים הכי בנאליים הם הכי הכי הכי נכונים, והמשפט “חיים רק פעם אחת” שלא הצלחתי לגלות מי אמר אותו ראשון, בעצם מסכם את כל מה שאני מנסה להגיד לעצמי בשנים האחרונות. ולהגיד, זה כמובן לא מספיק, כי הכי פשוט זה להגיד את המשפט הזה מדי פעם ואז לשים אותו באיזה מגירה נשכחת במוח האחורי, מדף חמישי משמאל, ולחכות.
לחכות עד שנתחתן, או עד שנתגרש, או עד שיהיו לנו ילדים, או עד שהילדים יגדלו, עד שנמצא את הקריירה שאנחנו חולמים עליה, או עד שנפטר ממנה ונצא לפנסיה, או עד שנרוויח מספיק כסף, או עד שנסיים את המרוץ הזה אחרי הכסף.
וכששלומי (שבן) אומר: “החיים שלי טובים”, רציתי להצטרף אליו ולהגיד, החיים שלי הם היום. עכשיו. הרגע. והרגע הזה לא יחזור לעולם.
בקיצור חברים, החלטתי להקדיש את הבלוג הזה לכל הדברים הקטנים שעושים לי את החיים טובים ומרגשים. ובגלל שחלק גדול מהרגעים האלה הם אתכם ובזכותכם, גם להזמין אתכם להשתתף ולהגיב. בכל דרך שנראית לכם.
אז שתהיה שנה טובה,
שנה של כאן ועכשיו.
שנה של המון רגעים קטנים וגדולים של אושר.
ותזכרו: One life, live it now
גליה
