מה זה “שיחת בנות”

פעם היו לנו שיחות סלון.
אחרי הארוחה, הגברים היו עוברים לחדר העבודה לעשן סיגר או מקטרת והנשים היו נשארות בסלון עם התה והרקיקים. בתום עידן ה”אדונים ומשרתים” הגברים היו נשארים בסלון והנשים היו עוברות למטבח, לסדר ולנקות.
ואחכ נפגשו במספרה, ובמכולת, ובמניקור, וחיכו ביחד שהילדים יסיימו את החוג. אז הגיעה תקופת ה: “בואי נשתה קפה”, או אפילו דרינק, לנועזות שביננו.
והיום? לאין נעלמה לה שיחת הבנות המסורתית? אז זהו. שהיא ממש לא נעלמה. רק התפתחה במקביל להתפתחותו של עולם הסלולר והאינטרנט והתאימה את עצמה לריבוי התפקידים והעיסוקים של האישה בעולם המודרני.

ג’ (להלן נערת הרוק): תגידי, בא לך שנפגש כל החברות לקפה?
ע’ (להלן אשת הברזל): מז’תומרת נפגש כל החברות לקפה? מה, יש לך יומולדת?
נערת הרוק: ממש לא, סתם חשבתי שנפגש, מזמן לא התראנו ולא דיברנו.
אשת הברזל: מזמן לא התראנו זה נכון, לגבי דיברנו, עד כמה שאני מבינה מעולם לא הפסקנו לדבר. למעשה אנחנו מדברות ברגעים אלו ממש.
נערת רוק: את מתכוונת כותבות
אשת הברזל: אל תהיי קטנונית, אנחנו מדברות בלי קול… בלי להתלבש, להתאפר, לעשות פן, להתארגן על ביביסיטר לילדים. אני קוראת לזה זמינות. לא חבל על האנרגיה בלארגן פגישה? עד שנסכים על תאריך ושעה כבר נהיה סבתות.
נערת הרוק: אבל אני מתגעגעת. כבר שכחתי איך את נראית.
אשת הברזל: אז תפתחי את הסקייפ. או ה OOVOO. נעשה וידאו צ’ט. אבל רגע. לא סידרתי גבות. אל תיבהלי. הלו? הלו? איפה נעלמת? נבהלת?
נערת הרוק: שנייה, בדיוק הקרייריסטית פה איתי במייל. שואלת אם כבר קנית מתנה בשם כולנו ליומולדת של ההיא שלא יורדת מהעקבים
אשת הברזל: עדיין לא. יטופל. כמה פעמים לימדתי אותך לעשות “reaply all”. זה הכפתור הכי שימושי במייל וב- SMS שאת לא משתמשת בו.
נערת הרוק: אוקי סליחה. מעלה את שתיכן. אז ככה. עדיין לא קנינו אבל הברזל מטפלת.
אשת הברזל: כן, עוד מעט. ברגע שאסיים את האימון של היום: 2 ק”מ שחייה, 50 ק”מ אופניים ו 12 ק”מ ריצה.
הקרייריסטית: מבינה שהיום יום קל באימונים. נהדר. רק אני ומנורות הניאון תקועים כאן במסרד.
ההרה: מותק יש לך שגיאות כתיב. מה קרה לך, את שיכורה?
נערת הרוק: שלום לך, התעוררת? ואפרופו שיכורה: יום חמישי, הופעה בבארבי בחצות. מי בפנים?
הקריריסטית: אני, אני, אני, אבל זה נגמר עד שבע כן? בשמונה יש לי פגישה מה זה חשובה.
אשת הברזל: אני לא. יש לי אימון, רכיבה לנס הרים. יוצאים בארבע.
ההרה: בבוקר? אחותי את שיכורה.
אשת הברזל: איבדתי אותך.. מי שיכורה? את יודעת שאני לא אשתה לפני אימון.
ההרה: הקריריסטית. ממך התיאשתי כבר. נערת רוק זה הופעה בעמידה? כי אין מצב.
נערת הרוק: אין תרוצים ואין איחורים. גם לנשים בהריון. הופעה חובה.
הקרייריסטית: רגע. התחיל טל ואביעד. “את שומעת?”
ההרה: ברור.
נערת הרוק: אני לא. יש גבול.
אשת הברזל: אין לי כאן רדיו מה אומרים??
הקרייריסטית: טוב הטל והאביעד האלו אין דברים כאלה. אני צוחקת כבר חמש דק רצוף כואבת לי הבטן.
ההרה: גם אני זה ענק.
אשת הברזל: מה? מה? די, אל תשאירו אותי לבד בחושך.. תכתבו הייליטס.
הקריריסטית: אביעד באטרף. מספר על שרה נתניהו שטסה עם ביבי אתמול ומתאר את מה שהיא לבשה: “תמיד שמה על עצמה בדי ריפוד כאלה, או וילונות של פעם, והצבע חייב להיות צהבהב או ורדרד…” נכנס לאקסטזה מהתיאורים של עצמו. קורע.
ההרה: אני אומרת לך, אנשים שעומדים במכונית לידי בפקק ורואים אותי בטוח חושבים שאני מחורפנת”
הקרייריסטית: עוד שנייה אני עושה במכנסיים.
ההרה : את?!!?
נערת הרוק: טוב תרגיעו כבר, בקשר להופעה, תסתכלו רגע במפה ששלחתי. שורה 7 זה טוב?
אשת הברזל: הסתכלתי בינתיים ביוטיוב. הלהקה לא נראית לי משהו. אין אנרגיות טובות. מעדיפה לרוץ..
וכך זה ממשיך לו עוד ועוד. מתחיל ב- SMS , עובר למייל, קצת מסנג’ר בבלאקברי, ושוב מייל וחוזר חלילה. איזה טנגו מופלא של אינפורמציה. פס רחב כבר אמרנו?
כאן גם המקום לציין כי כל זה קורה לא בזמן שאנחנו יושבות לנו עם ביקיני (טוב, רק חלקנו יכולות להרשות לעצמן ביקיני) בשמש ושותות מרגריטה, אלא תוך כדי עבודה, סידורים, טיפול בילדים, בקיצור – חיים.
כי בדיוק בזמן שהשיחה מתנהלת,
· את מסמסת לעובדת שלך שתעביר במייל את הדרפט האחרון שיצא מישיבת ההנהלה לכל העובדים (אנחנו חושבות ירוק)
· עונה בטלפון הנייח לגננת מהגן שבדיוק התקשרה לבשר לך שלילד שלך יש חום (שוב לא חישבת באיזה שעה לתת נורפן כדי שההשפעה שלו תפוג ב16:00 ?)
· מוציאה הודעה לעיתונות
· הצעת מחיר ללקוח המנג’ס מחיפה
או בשעות אחרות:
· מחכה באוטו שהחוג שחיה של הילדה יסתיים
· מכינה ארוחת ערב
· או מתאפרת ליציאה להופעה..

כי היתרון הענק בתקשורת כתובה היא בניהול הזמן ובמולטיטסקינג – התכונה הכי בולטת של האישה המודרנית.
כי בעצם – לנהל כל כך הרבה דברים במקביל – זה לא הדבר שאנחנו הכי טובות בו?