אם שמעתם פעם על כנס TED וניסיתם להעלות בזכרונכם על שם איזה TED מפורסם נקרא הכנס (קנדי?, יוז? בנדי?) צפויה לכם אכזבה. TED, ראשי תיבות של Technology, Entertainment, Design, הוא ארגון ללא מטרות רווח שיזם האדריכל והמעצב האמריקאי ריצ’ארד וורמן לפני 26 שנה בקליפורניה. ריצ’רד הסביר שפשוט רצה לארגן ארוחת ערב עם אנשים מעניינים, ושכל אחד מהם יספר במהלך הערב על רעיון חדש וחדשני, ובעיקר – מעניין!
ארוחת הערב, הפכה לכנס של 250 אנשי מדע, טכנולוגיה, אמנות ועיצוב שהתכנסו ב- 1984 בכדי לחלוק “רעיונות ששווים הפצה” או באנגלית (תמיד זה נשמע הרבה יותר טוב באנגלית) Ideas worth spreading – הסלוגן שמלווה את כנסי TED עד עצם היום הזה.
הקונספט פשוט: קבוצה קטנה יחסית של אנשים הנבחרים בקפידה, נפגשת ושומעת הרצאות של אנשים אפילו יותר מעניינים, באוירה פתוחה, אינטימית ולא פורמלית, המאפשרת מפגשים אישיים ויצירת קשרים בין המשתתפים.
מאז הוקם, הופיעו ב TED ביל גייטס, סטיב ג’ובס, ביל קלינטון, אל גור, פיליפ סטארק, בונו, ואף יוסי ורדי ושי אגסי, (כבוד!)
ההרצאות אגב, בנות 18 דקות כל אחת, הוגדרו כך כדי לאפשר מצד אחד את העברת הרעיון ברמה עמוקה מספיק אך מצד שני לחייב פוקוס הן של המרצה והן של הקהל.
בשנת 2001 נרכש הארגון ע”י כריס אנדרסון, אשר הקים עבורו אתר אינטרנט, שבאמצעותו מופצות כל ההרצאות של כנסי טד ברחבי הרשת. האתר, שרשם כבר למעלה מ 200 מליון כניסות ומתורגם (בהתנדבות כמובן) לכ 70 שפות, משמש כלי מרכזי להפצת הרעיונות ולקידומם, ואף מייצר תקשורת והתקשרויות בין מרצים לצופים על בסיס תחומי עניין משותפים.
לפני כשנתיים, החלו היזמים לחלק מעין זכיונות לכנסים מקומיים מחוץ לארה”ב במטרה להגיע לקהלים נוספים ורחוקים ולאפשר להם לחוות את החוויה האמיתית. החוויה הזאת, בעולם האמיתי בניגוד לווב, מתוארת כתחושת התרוממות רוח הנובעת מהחלפת דעות אינטילגנטיות ומפגש אינטימי בין אנשים סקרנים, שחלקם אף העידו כי ה- TED שינה את כל עולמם.
השבוע, זכיתי להיות אחת מבין 350 המשתתפים בכנס TEDx הראשון בתל אביב, שהתקיים במרכז “נע לגעת” ביפו. הכנס אורגן ונוהל בצורה מופלאה, ע”י היזמים הישראליים מיה אלחלל, ליאת אהרונסון ופרופ’ שמעון שוקן מהמרכז הבינתחומי, שהפכו ל”מכורי טד” והחליטו לייבא את המותג לארץ.
הארוע, שכל העוסקים בהפקתו הם מתנדבים, היה מעניין, מרחיב אופקים, מרתק, מצחיק ומרגש, והצליח ללא ספק לשחזר את מודל ההצלחה מחו”ל: רעיונות חדשניים, מרצים מרתקים, קהל קשוב ואוירה לא פורמלית נהדרת, גם בתוך אולם ההרצאות וגם מחוצה לו.
בין עמדות הקפה ניתן היה לזהות את ציידי החדשנות יוסי ורדי, ארז טל, היזם הסדרתי ואיש האשכולות רפי גידרון, מנהלת השיווק ההורסת של גוגל ריקי דרורי, דפנה אגסי – מנהלת השיווק של המיזם החדשני והידידותי לסביבה בטרפלייס, שנתנה הזדמנות למשתתפי הכנס להתרשם בעצמם מביצועי הנהיגה של מכונית החשמלית, ועוד.
מבין כל ההרצאות, שבו את ליבי כמה, שממש כדאי לכם להכנס לאתר ולחפש אותן:
פרופ‘ שמעון שוקן – הצד המדעי של השיקום (The Science of Rehabilitation)
הרצאה מרגשת של אחד מיזמי הכנס, פרופ למדעי המחשב מהמרכז הבינתחומי, MIT והרווארד, אשר שיתף את הקהל במה שהוא כבר הרבה יותר מתחביב עבורו והרבה יותר קרוב לתשוקה – רכיבה על אופני שטח בטבע, ועל חוג הרכיבה שהא מקיים באדיקות כל יום שלישי מזה שנתיים עם קבוצה של בני נוער השוהים במוסד לעבריינים צעירים. המצגת, ששולבו בה תמונות נוף מדהימות של נופי ארצנו המדהימים עוד יותר בשעה שנכבשו על ידי שוקן וחבורתו, הציגה את המסע האישי המדהים שעברו החניכים וגם החונך בדרך אל השיקום, ואת הכלי הייחודי שפיתח שוקן, דרך הרכיבה, לחדור אל ליבם של הצעירים הללו.
פול (פבלוס) הולמן – Hacking the Future (אי אפשר לתרגם את זה)
פבלו, שהוצג ע”י המנחה כממציא, חדשן, עתידן, מומחה לאבטחה דיגיטלית אשר סייע לבנות את ה- PC הקטן בעולם, עלה לבמה והציג את עצמו כהקר. הוא הבטיח לא לפרוץ לחשבון הבנק של אף אחד מהנוכחים והציג את מגרש המשחקים הנוכחי שלו: מעבדת קסמים, משוכללת להדהים אשר מכילה כל כלי או מכונה שאתם יכולים רק לדמיין לעצמכם בתחומי הכימיה, ביולוגיה, פיזיקה, רובוטיקה, תזונה ועוד רבים, שבה נחקרים ניסויים מדעיים הזויים כמו מיגור כל יתושי המלריה בעולם ע”י קרני לייזר! לא מאמינים? פבלו דווקא חושב שזה אפשרי ואפילו פשוט!
ההיילייט של ההרצאה נשמר כמו תמיד לסוף, כאשר המנחה גילתה לקהל שהתשוקה האמיתית של פבלו היא ריקודי סלסה תוך כדי שהיא דוחפת לזרועותיו רקדנית סלסה מיומנת. פבלו לא התבלבל, ובמה שנראה כקטע מבוים לחלוטין פרץ איתה בריקוד סלסה סוער ומקצועי, לקול שאגות הקהל. לאחר מכן, נשבעו כל הנוגעים בדבר, שהקטע היה הפתעה אותנטית לחלוטין, מה שרק העצים את תור הבחורות שהשתרך בבית הקפה להעביר כמה מילים (ואלי גם ריקודים) עם פבלו.
חיים שפיר – איך מייצרים יצירתיות?
חיים שפיר הוא סופר ומהנדס מכונות, אך מוכר בעיקר בזכות היותו “ממציא הטאקי”, ומשחקי קלפים רבים נוספים במסגרת חברת “משחקי שפיר”.
חיים נתן הרצאה מרתקת על יצירתיות ואיך מייצרים אותה, ומצד שני איך הורגים אותה. חיים הסביר שהמוח רגיל לחשוב בתבניות ובסכמות וכל יציאה מהקופסא, מוציאה אותו משלוותו. הוא הטיל עלינו מטלות כמו לעשות את רשימת כל הדברים שאפשר לעשות עם דף נייר (כדור, סירה, כובע, מכתב, ציור, ועוד) ציווה עלינו לפתור כתבי חידה ועוד באנגלית (מה זה HD24?) והסביר שבלי קונטקסט ספציפי קשה לנו מאוד להבין דברים (24 hours a day). היה מרתק ומחכים.
אסף אבידן –
אחד האמנים הבולטים, אם לא הבולט ביותר בסצינת הרוק העכשווית המקומית, שהוחתם ביחד עם להקתו המוג’וס, בחברת התקליטים סוני-קולומביה האמריקאית והוציא כבר שלושה אלבומים, מהם שניים שמכרו תקליטי זהב.
אסף, שאחד הדברים הבולטים בהופעתו הוא חוסר הסנכרון המוחלט בין הופעתו הגברית הקשוחה לבין הקול הגבוה והצפצפני שהוא מוציא כשהוא פותח את הפה, שיתף את הקהל בשני שירים מרגשים עד מאוד ובשירתו הייחודית, כשהוא מלווה את עצמו בגיטרה ובצ,לנית המוכשרת וחברת הלהקה הדס קלינמן. הוא סיפר את הסיפור שמאחורי שירו “דוד” ואת הדרך המיוחדת שבה הוא מפרש את סיפורו העצוב של דוד דרך מערכת היחסים הסבוכה שלו עם בנות המין הנשי – כלומר אנחנו.
הרצאות נוספות שכדאי כדאי לראות:
Karen Tal – Thriving on Turmoil
Hedy Schleifer – The Power of Connection
Noa Wertheim – Vertigo Vision
ובכן, עוד מעריצת TED נולדה. ותודה למאיה, ולדפנה.
ועד הכנס הבא, הקרוב למקום מגורכם, עשו לעצמכם טובה ותכנסו לאתר. www.ted.com. באחריות.
