עומר מילר פותח שולחן

עזבו אותכם מיאיר לפיד. עומר מילר הוא הישראלי החדש. צעיר. רענן. טרנדי. על הרגל יש לו קעקוע עם המילים “fucking service” על היד מוטבעים מזלג, כף וסכין. self made man. מוכשר, שאפתן וגם כזה שלא רק מדבר אלא גם עושה. רק בן 32. ישן 3 שעות בלילה. בעלים של מסעדה ובר בתל אביב. ועכשיו הוא פתח את ה”שולחן”. מסעדה חדשה ברוטשילד פינת מאזה, צמוד לקנטינה של ג’ו.

וביום חמישי כשהיינו שם נראה היה שכל סלבריטאי ישראל התקבצו למתחם הזה שבין שתי המסעדות. עברי לידר פתח שולחן יומולדת אצל עומר, שלומי שבן פתח אצל ג’ו. ממש מפגש פסגה. ואם כבר מדברים על מפגש פסגה אז עומר, שמריץ בהצלחה גדולה את “חדר האוכל” ביחד עם שותפיו איתי ספיבק, סטיבן לובל וגם עם דני הקר מפודארט שם למעשה החל את הקריירה שלו, הבין, כמו רבים אחרים, שבלי סטיבן ואיתי אי אפשר לפתוח מסעדה מצליחה בתל אביב, אז הם המשיכו את המסע המשותף גם במסעדה החדשה. עומר על האוכל. סטיבן על הניהול. עוד תכונה ישראלית של קיבוץ גלויות כשהישראלי המחוספס עם הקוצים בזקן פוגש את הדרום אפריקאי המעודן בעל המבטא המושלם.

התישבנו. במרפסת המקורה. עומר סיפר שחיכה שנה וחצי ללוקשיין הזה על השדרה. וסטיבן הסביר שהמרפסת השקופה מטרתה להכניס כמה שיותר את השדרה לתוך המסעדה. אכן חשיבה נכונה. רק שהסגירה הזו עושה קצת דאונגרייד למסעדה וגם יש בה בעיית אקוסטיקה. ואני כבר מחכה שיגיע האביב ואז באמת אפשר יהיה לשבת במרפסת הפתוחה ולהרגיש בשאנז אליזה. אבל בינתיים אנחנו בתל אביב. ובאנו רעבים.

אז אכלנו. אוי כמה אכלנו. המנות הראשונות היו בדיוק בדיוק. יפות, צבעוניות, עם ריח של טריות, כאילו כל הירקות הרגע נקטפו.

בין לבין הגישו לנו מים. בקנקנים שכתוב עליהם שהם מים של שטראוס. מסתבר שזו המסעדה היחידה בארץ שמגישה בחינם גם מים וגם סודה מהמעיינות הסודיים של שטראוס (סתם, מהמתקנים של תמי 4 שנרכשו ע”י שטראוס) . גם חסכוני ללקוח וגם תורם לאיכות הסביבה. בהחלט התחלה טובה.

יש משהו בסגנון של מילר שנורא מדבר אלי. פשוט. ישראלי. לא מתלהם. לא קופץ מעל הפופיק. אבל טרי. צבעוני ובעיקר טעים בטרוף. אז אכלנו:

סשימי “חדר האוכל”, סלט ירקות קצוץ דק, יוגורט

סלט אייסברג ואנדיב, סלק כבוש, גבינת סנט מור, שקדים קלויים, ויניגרט שרי

סרדינים כבושים, בצלים מוחמצים, שומר טרי, צנובר, צימוקים, לימון מסוכר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טרטר לוקוס, סחוג פטרוזיליה, גרגר נחלים

טרטר טלה, שורש סלרי, בזיליקום סגול, שאלוט קצוץ, עירית

“ביצה שניצל”, גראם מסאלה, קריספי שאלוט, בצל ירוק, ויניגרט תאילנדי

 

 

 

 

 

 

 

 

סלט שרי תמר משוק האיכרים, בצל סגול, זיתי קלמטה, מצע איולי, בזיליקום וגבינה בולגרית של המאירי

סלט שומר, פומלה, פיסטוקים, נענע והמון לימון.

ואפילו שכבר היינו מפוצצים אכלנו גם:

טורטליני גבינות, ערמונים, בצלים מקורמלים, טימין

דג דניס צלוי בשלמותו, תפוחי אדמה אפויים, מולים, רוטב של חלב שקדים ועירית

שייטל ראמפ סטייק צרוב, חמאת מרווה, רוטב בקר

אהבתי את המנות. אהבתי גם את התפריט. מוגש כמו רשימת מכולת. רשימת מצרכים. כאילו אפשר לקחת את התפריט הביתה ולזרוק את כל המצרכים לצלחת ותצא מנה מושלמת. אז זהו שלא. יש משהו בטאצ’ של מילר שהופכת את רשימת המכולת הזו למנה שלמה ומיוחדת.

וכששאלתי אותו איזה מנה הוא הכי אוהב, הוא קודם כל ענה מה כולם הכי אוהבים שזה לא קשה לנחש. את ה”ביצה שניצל”. כי זה הכי פשוט בעולם אבל גם הכי איך לא חשבו על זה קודם. וגם יוצא טעים ומיוחד שזה כבר באמת בונוס.

אבל עומר אמר שהוא באופן אישי הכי אוהב את הדניס. דווקא בגלל שהוא דג שכל השפים לא סובלים, ודווקא בגלל שהוא דג בריכה, אפרורי ולא מיוחד. דווקא בגלל שהוא הצליח להוציא ממנו כזאת מנה טעימה הוא אוהב אותו.

אז אחרי האמירה הזו, הבנתי בדיוק את מה שמיכל (אנסקי) אמרה לי על המנה הזו:

“צריך ביצים כדי להכין אוכל כזה. לכאורה הכי פשוט ולא מתיימר. סתם דג ברוטב לבן עם תפוחי אדמה. אבל כשטועמים זה הרבה הרבה יותר טעים מסתם דג לבן עם תפוחי אדמה. וכשצוללים פנימה מבינים גם למה: חלב שקדים, מולים, תפוחי אדמה נימוחים מזן ראטה, והרבה הרבה נשמה”

אז זהו. נשמה. המון נשמה שמוחדרת לתוך האוכל. בדיוק המילה שחיפשתי. עכשיו צריך רק להכניס מהתבלין הזה גם לתוך האוירה של המסעדה והכל יהיה מושלם.

שולחן 

שדרות רוטשילד 73,תל אביב

טלפון: 03-5257171

 

 

שתפו:

Share on facebook
Facebook
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on email
Email

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”?