היום, יום ב’, ה- 20.01.14, הוא יום ההתרמה השנתי לאלו”ט, האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים. העונה ה- 2 והמצויינת של “פלפלים צהובים” שעלתה לאויר השבוע, ומספרת את סיפורה של משפחה ישראלית המגדלת ילד אוטיסט, לא היתה יכולה לעלות לשידור בטיימינג מושלם מזה.
העונה ה-2 נפתחת 5 שנים לאחר שהסתיימה העונה ה-1, כשעומרי כבר בן 10. בפרקים הראשונים של העונה מתמודדים הוריו, איילת ויניב (עלמה זק ויוסי מרשק המדהימים) עם שתי סוגיות כבדות: הדילמה האם להביא ילד נוסף לעולם תחת הסיכון של 20% הסתברות לילד אוטיסט נוסף, והשאלה האם להשאיר את עומרי בביה”ס רגיל שם הפערים בינו ובין הילדים הרגילים הולכים וגדלים או להעביר אותו לביה”ס מיוחד.
אחרי שהעונה הראשונה עסקה בדרמה שבגילוי שהילד שלך אחר ושונה מכל הילדים והוא בעל צרכים מיוחדים, ועם הפחד והחרדה שמגיעים ביחד איתו, העונה השנייה עוסקת בהתמודדות עם הקשיים היומיומיים של גידול ילד שיש לו בעיות תקשורת קשות עם הסביבה. שהרי אוטיזם במהותו מוגדר כקשיים בתקשורת. וכמו שיש המון סוגים של הפרעות בתקשורת על הרצף האוטיסטי, כך גם כל בני המשפחה של עומרי מתקשים לתקשר אחד עם השני. איילת מתקשה לתקשר עם אנשי המושב, איילת ויניב מתקשים לתקשר זה עם זה ולקיים דיון אמיתי בבעיות שמעסיקות אותם, אחיה של איילת אבישי מתקשה לתקשר עם גרושתו ורק העובדים התאילנדים מתקשרים היטב זה עם זה ומיטיבים להבין את המתרחש בנפשם של בני המשפחה בלי להבין מילה אחת בעברית.
בסצנה הכי חזקה באחד הפרקים הראשונים, מוכיחה איילת לאביה (יהודה ברקן המצויין אף הוא) כי ההגדרה “מוכת גורל” שהגדיר אותה כאם לילד אוטיסט, היא קשקוש מקושקש, וכי זריקת שמות אקראית מעלה כי לכל אדם יש את מכות הגורל שלו, ואת הסיפורים העצובים שלו, ולכן “מוכות גורל” היא בסה”כ עניין של זוית הסתכלות והגדרה עצמית.
למרות שאיילת מסרבת להגדיר את עצמה כ”מוכת גורל”, ועומרי הוא ילד אוטיסט אבל יפה תואר, כזה שמצליח לתקשר ברמה מסויימת עם הסביבה, ולדקלם בע”פ שירים ישראלים מרגשים, עדיין אוטיזם היא אחת הלקויות החידתיות והבעייתיות ביותר שקיימות בעולם המערבי.
השכיחות של המחלה נמצאת בעליה. היום, אחד מכל מאה בנים מאובחן על הספקטרום האוטיסטי, ואין הסבר מדעי לעלייה הדרמתית בשכיחות. גם לא ניתן לאבחן אוטיזם בזמן ההריון, וגם לא הוכח קשר גנטי. גם הגילוי “נוחת” על המשפחה בדר”כ לא מיד אלא אחרי שנה או שנתיים של חיים רגילים עם ילד שנראה מושלם. רק אז מתחילה מסכת הכאב וההתמודדות בצד הסבל הנפשי, עם הקשיים הרבים שכרוכים בגידולו של ילד מיוחד.
לאיילת ויניב מהסדרה יש משפחה תומכת, וגם הרבה אמצעים להעניק לעומרי המון תמיכה מקצועית ועזרה סביב השעון. בינתיים בעולם האמיתי מתמודדות משפחות לילדים על הרצף האוטיסטי עם המון קשיים, הנפרסים גם הם על רצף רחב, החל בהתמודדות עם ילד שאינו מתקשר כלל, משתולל וצורח, ועד קשיים כספיים רבים הכרוכים בהענקת טיפול הולם ומסגרת מתאימה לילדים האלו.
היום כשידפקו לכם בדלת במסגרת יום ההתרמה, תזכרו שלא כל הילדים האוטיסטים הם כמו עומרי, תהיו תקשורתיים עם הסביבה ותפתחו את הדלת ואת הלב ואת הכיס.
לתרומה לאלו”ט – 855558–1800
