שלוש נשים וגבר אחד התכנסו לועידת פיסגה בכדי לדון באחד הנושאים המעניינים והמורכבים ביותר על הפלנטה:
מה גברים צריכים?
מה נשים רוצות?
האמת, התכוננו לדיון ארוך, סוער ובלתי מתפשר. עד שלא נגיע למסקנה לא נוותר. נשב עד שיצא עשן. ולא יזיזו אותנו מכאן.
.
החלטנו להתחיל במין השולט. החזק. הגברי. הדובר שלו הדליק סיגריה, חשב רגע, ואמר: “אני גבר מתוחכם. חכם. אני לא ילד. עברתי בחיים מספיק. יש לי הרבה נסיון. וגם יש לי דרישות. מעצמי, וגם מאחרות. אז מה גברים צריכים? האמת, אני יכול להרצות לכן על זה שעות, אבל אם אתן רוצות רק שורות תחתונות, אני יכול לסכם לכם דיונים שלמים בשלוש מילים פשוטות. תקשיבו טוב. כל גבר יהיה מאושר, אם יהיה לו קצת או הרבה מאותו דבר:”
1. זיונים.
2. מחמאות.
3. אוכל טעים.
.
“אוקי שנייה. זה לא יכול להיות כזה פשוט”. היתה התגובה הנשית.
“למה אתן צריכות לסבך הכל כל הזמן? מה צריך כבר להסביר?” אמר המין החזק בחוסר סבלנות שכבר לא הצליח להסתיר..
.
“אני מבקשת פרוט”. אמרה הגרושה + 2 כמעט פעמיים. אני עוד בשלב שחייבת להבין וגם להפנים וגם לבצע. כל שאר הנשואות כאן זה רק בגדר השכלה כללית עבורן. אז תסביר:
.
1. זיונים – כמה? באיזה אורך? באיזה תנוחות? יש דרישות מיוחדות?
2. מחמאות – פרט, הסבר ונמק. מאיזה סוג, באיזה שטח.
3. ואוכל טוב, עכשיו הגזמת. כמו של אמא? שלו? או שף פרטי סטייל? בבית? במסעדה? עירקאי? מרוקאי? תימני? או יפני צרפתי אורגני ואיטי?
.
“הפירוט יעלה לך בעוד סיגריה”. אמר המין החזק ונראה חלשלוש מאי פעם. “כמו תמיד, אתן יודעות להוציא את כל הכיף עם השאלות והחפירות שלכן. מה בסך הכל אמרתי? מה לא ברור?
.
1. זיונים.
לא חשובה הכמות, חשובה האיכות. בתנאי כמובן שזה לא פחות מ-3 פעמים בשבוע. עדיף 5. במקרים חריגים יתקבלו גם 2. אבל העיקר זו הכוונה. לא כלאחר יד. לא בשביל לרצות או לעשות טובה. לעשות. עם כוונה. עם הכוונה. עם משחק מקדים. עם לרדת. עם לעלות. עם למעלה. עם למטה. בלי למסמס. בלי לסמס. בלי לפספס. בלי לבאס. כמו בסרטים. הכחולים. ובמילה אחת: כ-ו-ו-נ-ה. שנאמר: “סוף מעשה במחשבת תחילה”
2. מחמאות.
בסעיף הזה אין הגבלה: אתה חתיך. אתה תותח. אתה הורס. אתה רומנטי. אתה שרמנטי. אין אין עליך, מתה עליך, אתה הגדול מכולם. להלן המרשם: שלוש כפות גדושות של מחמאות שלוש פעמים ביום. עם דגש על המחמאות שאחרי הזיונים מהסעיף הקודם. זה לא כואב. זה לא עולה כסף וזה גם לא תמיד חייב להיות מחובר למציאות. תעשו לכן הרגל קבוע ותתנו מחמאות מאה פעמים בשבוע. כנאמר: “וכל המרבה הרי זה משובח”.
3. אוכל טעים.
גם כאן, אני משאיר לכן הרבה מקום למקוריות וליצירתיות. אפשר עיראקי, מרוקאי או סיני תאילנדי. אפשר כמו של אמא שלו או הפוך מאמא שלו. העיקר שתבשלי, שתשקיעי, שתגווני, שתשתדלי, שתטרחי. גם להזמין את השף העירום זו טירחה והשתדלות, ואם הוא מגיע עם מלצרית כוסית חשופת חזה שנותנת מחמאות, זה כבר שילוב של כל הצרכים גם יחד. שנאמר: “הדרך לליבו של גבר עוברת בקיבתו”.
.
אוקי. הבנו. הפנמו.
האמת זה די פשוט. להבין זאת אומרת.
לבצע זה כבר הרבה יותר מורכב.
.
אבל רגע, מה איתנו? מה אנחנו רוצות? מה אנחנו צריכות?
“באמת מה?, אומר הגברי. “שאשאיר אתכן רגע לבד ואחזור עוד שבוע? אולי עד אז תגבשו תשובה..”
“ורק אל תגידו לי שאתן רוצות את האביר על הסוס הלבן. שמענו עליו, על האביר. וגם עליכן.
שנים אתן מחכות לו. חולמות עליו. מפנטזות שיגיע. ואז יום אחד אתן מסתכלות מהחלון, והנה הוא בא. שורק לך תרדי. רגע, שניה, אני כבר באה את צועקת לו. רק מסתדרת שניה. מורידה שערות, גבות, שפם. מתקלחת, מתאפרת, הנה עוד שנייה פאן בשיער, אה ורגע.. אין לי מה ללבוש…
מייבשת את האביר שעתיים, הסוס כבר כמעט מת, אבל בסוף יורדת עם חליפת רכיבה של גו’צי מהעונה שעברה.
.
יאללה עלית על הסוס. רבע שעה אתם רוכבים בדממה לעבר השקיעה. אבל אחרי רבע שעה זה נגמר. אביר, תקשיב, הרכיבה הזו עושה לי בחילה. נהרס לי הפאן. המזגן הפסיק לעבוד. ומסריח כאן אש. מה נהיה? למה סוס ולא פרארי?
כי לא משנה מה נשים רוצות, אחרי עשר דקות הן כבר רוצות משהו אחר…
