סמס לי ואומר לך מי אתה

מי לא זוכר את האימרה: “אמור לי מי חבריך, ואומר לך מי אתה”.

אבל בעידן החיים הירטואליים והתקשורת הטקסטואלית נראה לי שנדרש כאן שינוי.  מעתה אמור: “סמס לי ואומר לך מי אתה”.

כי הרי החיים האלו הפכו אותנו לאנשים אחרים לגמרי. ובוודאי גם את החברים שאנחנו בוחרים לעצמנו. ואם פעם חבר היה מישהו שאפשר לדבר איתו, הרי היום חבר הוא מישהו שאפשר להסתסמס איתו. בכל שעה. (וגם לצ’טט, לתקשר בפורום, לשלוח אליו מייל, או ציוץ ולצפות שיענה בזמן סביר, ולא, לא רק שיעשה לייק, את זה אנחנו מצפים רק ממכרים רחוקים..)

ובטח בעידן של התקשורת האישית, שבו חברת הסבונים שלך רוצה לתקשר איתך באופן אישי ולענות לצרכים שלך באופן מושלם וליצור את הסבון האידיאלי עבורך, יוסי, בן 48 מנתניה, נשוי + 3, אוהד מכבי ת”א, אז בטח כשמדובר בחברים, עליך למצוא את אלה שמתאימים לך באופן מושלם, או במילים אחרות, מדברים איתך (סליחה, כותבים) בדיוק בצורה שמתאימה לך ביותר.

אז להלן המדריך הקצר (והכתוב כמובן, כדי שתוכלו לעשות לו forward במייל, או בסמס וכו..) למציאת החבר המושלם עבורך, או במילים אחרות, עשרה טיפוסים של חברים וירטואליים, מחק את המיותר:

1. אלו שעונים לסמס שלך אחרי שנייה – המכורים, המשועממים למוות, שאין להם חיים, אין להם מה לעשות חוץ מלשבת עם היד על המקלדת ולחכות שמישהו יפנה אליהם, מחוברים 24 שעות ביממה, תמיד זמינים. כאלה שאפשר לסמוך עליהם שיענו בכל שעה לכל שאלה כמו: “בדרך לסרט, יש משהו מומלץ?” או “אתה רואה האח גדול? ראית את הקטע עם..?”

2. אלה שעונים אחרי שעה או יותר, על סמס שהצריך תשובה דחופה של כן/לא/ וכו’ – עסוקים בטרוף, יש להם חיים או קריירה לנהל או לפחות רוצים שתחשוב שהם עסוקים בטרוף כי יש להם קריירה לנהל. לא עונים כי הם באמצע ישיבה, פרזנטציה, שיחת ועידה, ולא, אין להם זמן לענות לשאלה: “בדיוק הגעתי לסופרפארם. צריך משהו?”

3. אלה שלא עונים בכלל – קודם כל הם עסוקים בטרוף, ראה אלה שעונים אחרי שעה, אבל בנוסף הם בכלל לא מחוברים לטלפון שלהם, שוכחים אותו בבית, או למעלה בחדר שינה, והם גם בכלל לא מבינים את הטרוף הזה של הסמס: אתה רוצה לשאול אותי משהו, אז תתקשר…

(יוצאי דופן דרך אגב הם אלה שאחרי ששלחת להם 50 סמסים ביום על ה 51 הם כבר לא עונים.. וזה בסדר גמור אם לא הבנתם..)

4. אלה שאתה שולח להם סמס אבל במקום תשובה, הם מתקשרים אליך בחזרה (סתומים, אם הייתי רוצה לדבר איתכם הייתי מתקשרת..) שונאים לסמס, חושבים שזה לא אישי, שזה מנוכר וטפשי, ושמה שדורש 20 סמסים ושעה של בזבוז זמן, אפשר לגמור בשיחה של דקה.

5. אלה שגם כשאתה מתקשר אליהם, הם לא עונים, אבל אם תסמס להם באותה שנייה תקבל תשובה מפורטת וארוכה כאורך הגלות. (ההפך של 4) שונאים לדבר, בשבילם המציאו את הסמס. מתחבאים בתוך המכשיר הקטן, נהנים לשבת שם לבדם בחושך ולתקשר עם העולם בשורות קצרות ללא קול ואינטונציה.

6. אלה שמשתמשים בסמס להודעות קצרות, אינפורמטיביות, וחסכניות במילים:

  • נפגש ב- 6 בקפה.
  • מאחר בחמש דקות, סליחה.
  • חולה. לא אגיע היום לעבודה.
7. אלה ששואלים שאלות קצרות ואינפורמטיביות: (בדרכ מתחילות במילה איפה)
  •  איפה אתה?
  •  באיזו שעה קבענו?
  •  מה את לובשת היום בערב?
  •  איפה קונים נעלי בלט לילדה בת 4?

 8. אלה שמשתמשים בסמס להעברת רגשות, אבל עדיין נשארים קצרים ולא מנג’סים

  •  מתגעגעת, מתי נפגש?
  •  היה כייף אתמול בערב
  • אוהב אותך הכי בעולם (זאת סתם המצאה שלי, אין כאלה..)

 9. אלה שמשדרים לחלל הסמסי שאלות פתוחות שלא בדיוק ברור איך לענות עליהן

  •  הי, מה קורה?
  •  אז מה נשמע? או בגרסה המקוצרת: אז מה ניש?
  •  איפה נעלמת כל השבוע?

 10. אלה שמשתמשים בסמס כדי לנהל שיחות נפש ארוכות וחופרות במיוחד – אלו הם אנשים שאוהבים את צורת התקשורת הזו, בשילוב עם כאלה שאין להם חיים: “הי. מה קורה? איפה את? לאן נעלמת? לא דיברנו מאתמול בבוקר (מתכוונת הסתמסנו). נראה לי שיש לך דברים הרבה יותר חשובים לעשות מלהתעניין בחברה שלך. ומכיוון שאת לא שואלת, רק אספר לך שרבתי ריב נוראי עם אמא שלי וגם עם הבוס שלי, וגם לילד יש חום, וגם, תגידי, קנית לי במקרה את הגופיה השחורה עם הסרט הלבן שראינו שלשום באינטרנט?

 ולסיום, באוירת החג הקרב ובא, מהדורה חגיגית ומיוחדת של סימוסי חג. גם כאן כמובן יש כמה אסכולות:

 1. אלה שמתקשרים להגיד חג שמח, הדינוזאורים, בעקרון נעלמו כבר מהעולם אבל אולי יש עוד כמה שרידים בודדים.

 2. אלה ששולחים לכולם את אותו סמס בדר”כ לקוני ולגמרי לא אישי, רק כדי לצאת לידי חובה ולהשאיר את המנהג המטופש הזה מאחוריהם:

 “שיהיה חג שמח ואביב פורח, רק צמיחה והצלחה, ואל תאכלו הרבה מצות.. נשיקות”.

 3. אלה ששולחים לכולם את אותו סמס, אבל יודעים שזה לא יפה ולכן מקדישים את הזמן לפנות לכל אחד בשמו הפרטי:

 “גילי יקירתי, שיהיה חג שמח ואביב פורח, רק צמיחה והצלחה, ואל תאכלי הרבה מצות.. נשיקות”

 4. אלה שמשתמשים בהודעת החג שמח בכדי להעביר מסר אישי ויחודי לכל אחד (אלה שאין להם חיים, שמאוהבים במדיום הסמס וכ’ו)

 “שירי יקירתי, שיהיה חג שמח, המון בהצלחה בעבודה החדשה, ובריאות כמובן (מסרי איחולי החלמה מהירה לנעם). נשיקות”

 5. אלה שמשתמשים בהודעת החג שמח בכדי לדבר על עצמם ולגרום לאחרים לקנא (לא צריכה להסביר לכם מה אני חושבת על הטיפוסים האלה..)

“חברים, שיהיה חג שמח, אביב פורח וסדר מוצלח, אנחנו נעשה את הסדר על חוף הים, בין עצי הקוקוס, נאכל דג מאודה בסויה וג’ינג’ר ונחשוב שחבל שאתם לא כאן איתנו. נשיקות”

 ועכשיו, ממש לסיום, אם כבר שרדתם והגעתם עד הלום, רציתי להשתמש בבמה זו בכדי לשלוח לכל חברי את הודעת החג שמח האישית שלי:

 “חברים, שיהיה חג שמח, אביב פורח וסדר מוצלח, אנחנו נעשה את הסדר על חוף הים, בין עצי הקוקוס, נאכל דג מאודה בסויה וג’ינג’ר ונחשוב שחבל שאתם לא כאן איתנו. נשיקות”

שתפו:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”?