סרטים דקומנטריים בפסטיבל דוקאביב גליל

פסטיבל דוקאביב גליל הוא השלוחה הצפונית של פסטיבל דוקאביב התל אביבי, אשר הוקם במטרה לקדם את הקולנוע הדקומנטרי בישראל.

הפסטיבל, המתקיים במעלות תרשיחא זו השנה השלישית ברציפות, נועד לקדם את הקולנוע הדקומנטרי גם בפריפריה ולחשוף אותו לקהלים חדשים.

הפסטיבל נפתח היום, יום ב’, ה- 28.11 וימשך עד ה- 02.12, ובמהלכו יוקרנו 12 סרטים ישראלים ובין לאומיים לצד ארועים מיוחדים, סדנאות והופעות.

אני בחרתי את עשרת הסרטים הכי שווים בעיני. אז אם במקרה אתם גרים בצפון, או אפילו יותר כייף בא לכם לנסוע לצפון במיוחד, נראה לי שזה יהיה ממש שווה:

עשרת הסרטים השווים, כולל הארועים הכי שווים:

 החולמות (ישראל 2011)

זוכה פרס הסרט התיעודי בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות.

רוחמה ותקווה החרדיות, האחת מורה והשנייה פאנית, יוצאות להגשים את חלומן ליצור קולנוע בתוך החברה הסגורה בה הן חיות. רוחמה כותבת ומפיקה את סרטה הראשון ותקווה מתכוננת לתפקיד הראשון בחייה כשחקנית. כמו נשים חרדיות אחרות, שהחלו בשנים האחרונות ליצור סרטים לקהל נשי בלבד, יש להן רצון עז להתבטא למרות הצנזורה הרבנית המחמירה. דיוקן עדין של נשים המנסות לפלס את דרכן כאמניות בעולם פטריארכאלי, בו עליהן לדאוג לגידול הילדים ולפרנסת הבית. האם ימצאו את החופש ביצירה? וכיצד יצליחו להשמיע את קולן בתוך עולם נוקשה של מגבלות ואיסורים?

ד’ 30/11 18:00, מתנ”ס גרס 

החיים ביום אחד (בריטניה 2011)

רידלי סקוט והבמאי קווין מקדונלד משתפים פעולה עם YouTube כדי ליצור לראשונה סרט דוקומנטרי המורכב כולו מתוכן גולשים. משתמשי YouTube הוזמנו לשלוח סרטונים המייצגים יום בחיים. לפרויקט הוגשו למעלה מ-85,000 סרטונים מ-197 מדינות, ויותר מ-4500 שעות של חומר גלם מתוכם נערך סרט באורך מלא. פרויקט קולנועי שאפתני המציג תיעוד מסחרר, מלא חיוניות ואנושיות, של יום גלובלי אחד.

יוקרן במסגרת ארוע: יום אחד בגליל – הסרט הדקומנטרי השיתופי הראשון בגליל, שבו צילמו חובבים ואנשי מקצוע מהגליל את סביבתם הקרובה. האנשים, הרגעים, המקומות והנופים שמרכיבים את חייהם.

הקרנה חגיגית: ג’ 29.11 11:00 | הקרנה נוספת: ו’ 2.12 10:00, מתנ”ס גרס.

כבר לא זרים (ארה”ב 2010)

זוכה פרס האוסקר לסרט התיעודי הקצר 2011.

תיעוד נוגע ללב של הווי החיים יוצא הדופן בבית הספר “ביאליק רוגוזין”, בו לומדים מאות ילדים בני עשרות לאומים שונים שנאלצו לברוח ממדינות המוצא שלהם. הסרט מציג את כור ההיתוך הישראלי שעוברים התלמידים, מתוך רצון עז לאמץ את הזהות הישראלית החדשה ולהישאר במדינה שהפכה להם לבית‎.

ג’ 29/11 10:00, ההיכל לתרבות ואמנות הבמה

ה’ 1/12 10:00, מתנ”ס גרס.

לאה גולדברג בחמישה בתים (ישראל 2011)

לפני 41 שנה מתה לאה גולדברג — משוררת, חוקרת, מחברת ספרי ילדים, מחזאית, ומתרגמת מבריקה, שהותירה אחריה כמאה ספרים הנקראים עד היום. הסרט הוא הצדעה דוקומנטרית למשוררת האהובה בישראל, והוא מספר את סיפור חייה ויצירתה דרך חמישה בתים, ובאמצעות שיחות עם חבריה, צילומי ארכיון וסטילס, שירה ופזמונים, טיפוגרפיה אמנותית ווידיאו ארט. כל אלה חוברים לכדי חוויה של היכרות אינטימית עם סיפור חייה הסוערים של האישה שבחרה בעברית והעברית בחרה בה.

ו’ 2/12 12:30, ההיכל לתרבות ואמנות הבמה

סקייט אוף מיינד (ישראל 2010)

ציון לשבח בפסטיבל LAMA לוס אנג’לס 2011.

מתחת לתל אביב המודרנית והאפורה של מעלה, מתקיימת תרבות מחתרתית שחיה בשולי הבטון ומסתכלת על העיר מלמטה – אלו הסקייטרים (מחליקי הסקייטבורד). אין להם דת, עיר או מדינה, ואין להם גבולות. הם לא מכירים שמות של רחובות אלא רק מדרגות. סיפורה של הקבוצה שזור בסיפור אהבתם הכואב של מוחמד, אלוף הסקייטבורד וחברתו אלינה, הנאבקים במציאות היומיומית ובמוסכמות החברה.

יוקרן במסגרת ארוע “שוליים רחבים” המציג סרטים על צעירים שהחברה דחקה אל השוליים. ומפגיש את הצופים לשיחה עם היוצרים.

ד’, 30.11 12:00, היכל לתרבות ואמנות הבמה.

יוקרן במסגרת ארוע “הדור הבא – הדוק הבא”. בני נוער יהודים וערבים ממעלות תרשיחא והסביבה נפגשים לצפייה בסרטים קצביים ועדכניים ולשיחות על עולמם של צעירים ועל השאלות המעסיקות אותם, ביחד עם יוצרי הסרט.

ד’ 30/11 16:00, ההיכל לתרבות ואמנות הבמה

ה’ 1/12 10:00, ההיכל לתרבות ואמנות הבמה

 עיראק’נרול (ישראל 2010)

“מוסיקה היא כאב, לעולם אל תעסקו בה” – היו מילותיו האחרונות של דאוד אל כווייתי, מגדולי המוסיקאים העיראקים. בתו כרמלה, אשר היתה בהריון מתקדם בעת שהתאבלה על מותו הטרי, החליטה לקרא לבן שיוולד על שמו. על אף האיסור החמור שהוטל על המשפחה, הפך דודו טסה, הנכד הקרוי על שם הסב האגדי, לאחד ממוסיקאי הרוקנ’רול המובילים בישראל. הוא מחליט לצאת למסע לגילוי שורשיו המשפחתיים, מסע שיעצב את זהותו כמוסיקאי וכישראלי.

ה’ 1/12 20:00, ההיכל לתרבות ואמנות הבמה.

לאחר ההקרנה תתקיים הופעה של דודו טסה.

 הצלמנייה (ישראל 2011)

זוכה פרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר ופרס העריכה הטובה ביותר בפסטיבל דוקאביב 2011, זוכה מקום ראשון בתחרות הבמאים הצעירים בפסטיבל דוק לייפציג.

בגיל 96, מרים וַיסנשטַין לא חשבה שהיא עומדת מול פרק חדש בחייה. אבל כש”הצלמניה” – מפעל החיים שלה ושל רודי, בעלה המנוח – עומדת בפני סכנת הריסה, אפילו האישה הדעתנית וחסרת הפשרות הזו מבינה שהיא צריכה עזרה. בצל טרגדיה משפחתית משותפת, נרקמת מערכת יחסים מיוחדת בין מרים ובין נכדה, בן, אשר יחד מנסים להציל את חנות הצילום שבתוכה כמיליון נגטיבים המתעדים את הרגעים המכוננים של המדינה. למרות פערי הדורות וקונפליקטים רבים, יוצאים בן ומרים למסע מטלטל המורכב משלל רגעים מצחיקים ונוגעים ללב.

LIFE IN STILLS-Trailer | הצלמניה- טריילר from Tamar Tal on Vimeo.

ב’ 28/11 19:00, ההיכל לתרבות ואמנות הבמה, במסגרת טקס פתיחה

ה’ 1/12 18:00, מרכז אומנויות אפטר ברר

קאטפיש (ארה”ב 2010)

מותחן תיעודי עטור שבחים, שהוא תוצר מפתיע של חיינו העכשוויים, שבהם קצת שכחנו שבין פייסבוק לגוגל קיימת גם מציאות בעולם האמיתי. בסוף 2007 התחילו הבמאים הנרי ג’וסט ואריאל שולמן לתעד את חיי אחיו של אריאל, ניב. במהלך התיעוד הם מחליטים לצאת למסע בעקבות בחורה אותה פגש ניב בפייסבוק, מסע שיוביל אותם לתוצאות מפתיעות.

ג’ 29/11 22:30, ההיכל לתרבות ואמנות הבמה

ה’ 1/12 12:00, ההיכל לתרבות ואמנות הבמה

במסגרת “הדור הבא – הדוק הבא”

רחוקים (צרפת/ישראל/ארצות הברית 2011)

זוכה פרס חבר השופטים בפסטיבל ימאגטה יפן, ציון לשבח בדוקאביב 2011, ציון לשבח דוקליסבואה פורטוגל.

במשך שנתיים וחצי ליוו הבמאים משפחה של פלסטינאים החיים בדוחק בשכונת נווה שאנן בתל אביב. איברהים, אב המשפחה, משת”פ בעברו שאינו רלוונטי עוד עבור המדינה, נילחם לשמור על משפחתו מפני התפוררות ולקבל הכרה על תרומתו הביטחונית. שלושת בניו, נערים בגיל ההתבגרות, נכנסים ויוצאים חדשות לבקרים ממוסדות לעבריינים.הסרט חושף תמונה עגומה של דיכוי ואפליה, של קיום בחוסר שייכות תוך מאבק יומיומי ברשויות ובמשטרה, ודן בשאלת הזהות והמחיר הכבד שמשלמים הילדים עבור הבחירות שעשו הוריהם.

ד’ 30/11 20:00, מתנ”ס גרס

תמי ויעקב (ישראל 2010)

הוריו של ניר חיים יחד בקיבוץ ארבעים שנה. בשלוש השנים האחרונות ניר מצלם את מערכת היחסים ביניהם. תמי מטפלת ביעקב שחולה בפרקינסון מתקדם. הוא מצלם את אבא שלו במקלחת, בשרותים ומיטה, נתמך ותלוי לגמרי באשתו. הוא מצלם את אמא שלו מאבדת את מידת הרחמים, צועקת ומשתוללת מול גבר חסר אונים. ניר מתסכל עליהם ורואה גיהנום, אך בשיאו משהו נרגע, הרגעים מתחלפים והקירבה ביניהם נעשית פיזית וחזקה. תמי אינה מוותרת, היא הולכת עם הגבר שלה עד הסוף, נשארת ומטפלת בו. ניר מצלם רגעים של חסד, הוא מצלם אהבה. הסרט הוא חלק מפרויקט “ההורים שלי” בעריכתה של טלי שמש, ומורכב מסרטים תיעודיים בהם במאים מצלמים את מערכת היחסים האינטימית של הוריהם.

ו’ 2/12 12:00, מתנ”ס גרס