מוזיקה ישראלית חדשה, טובה ואהובה – סיכום השנה שלי

בסוף השבוע ראיתי שתי הופעות נהדרות (מרסדס בנד, הקולקטיב) והקשבתי לאלבום החדש והנהדר של אביתר בנאי, וחשבתי שהמון דברים טובים קרו במוזיקה הישראלית השנה, גם ישנים וגם חדשים.

אני בשום צורה לא מבקרת מוזיקה, אבל אוהבת מוזיקה אני בהחלט כן. אז סיכמתי לעצמי, שכרגיל לא נחשפתי למספיק מוזיקה חדשה, כי כשזה קורה לי ואני אוהבת זה כל כך מלא בקסם, ומחזיר לי אהבה.

אז הנה דברים שאהבתי השנה, הם לא בהכרח חדשים, אבל חלקם היו חדשים לי, והקסם בגילוי שלהם עשה לי ממש נעים. ממליצה גם לכם לגלות.

הקולקטיב –

סופר גרופ של 7 מוזיקאים סופר סופר מוכשרים שגיליתי בזכותו של המוזיקאי הסופר מוכשר בפני עצמו, שלומי שבן. חזרתי מהופעה שלהם אתמול כשכולי אחוזת קנאה בכמות הכשרון, האנרגיה והגרוב שנשפכו מהבמה.

קבלו את wisky eyes.

Whisky-eyes, I wanna die by your side Whisky-eyes, oh, tell no lies Why do you lie so? Whisky-eyes, I despise – No goodbyes, no goodbyes, no goodbyes


אניה בוקשטיין –

את אנייה בוקשטיין גיליתי באמת כשריגשה אותי ואת ביתי בת ה-6 עד דמעות במחזמר “צלילי המוזיקה” שנכנס ללא ספק לרשימת ארועי המוזיקה הכי מרגשים שהייתי בהם השנה. שמעתי שהוציאה אלבום חדש, ומודה שבחיים לא הייתי מקשיבה לו אילולא הופעתה הכובשת בצלילי. אוף כמה דברים אנחנו מפסידים בגלל דעות קדומות. אבל הקשבתי והוקסמתי. גם מהמוזיקה. גם מההגשה. אפילו מהקליפים. קבלו שני שירים שונים מאוד ומקסימים כל אחד בדרכו. אחד מרגש והשני עם קליפ הורס.

הבילויים – הורה הסלמה

עוד אלבום מדובר השנה, של להקה שעושה הכל אחרת. אני הכי אוהבת את “הזמן האחרון” שאומר:

זה שוב הדיבורים
על ברטולד ברכט וחיים הכט וחיים טופול
זה לא הגיל זה התרגיל
והתרגיל הזה עייף כבר בעצמו מעצמך

אסתר ראדא –

אסתר ראדא היא כבר מספיק מוכרת ודי מככבת אבל אי אפשר שלא להכניס אותה לרשימה של המוזיקה שגיליתי ואהבתי השנה. המון כבר נאמר עליה וכל כך נכון. מלכת הגרוב הבלתי מנוצחת של השנה.


אביתר בנאי – יפה כלבנה

הכי ישן אבל עם תקליט חדש ומקסים, שיש בו ערוב מופלא של קודש וחול, וכל כך הרבה כנות, כמו בשיר שאני הכי אוהבת: תל אביב.

כנראה שאני עדיין לא לגמרי
מאמין שהשתניתי
השינוי היה מהיר מדי וחיצוני
כנראה שאני עדיין לא לגמרי מאמין
שאתה סולח
ועכשיו צריך לנשום את זה פנימה באמת
באמונה באמת

דניאלה ספקטור

את דניאלה ספקטור אני עוד אוהבת מהאלבום הקודם שלה באנגלית שעשתה עם אחיה בן, ובאלבום החדש בעברית היא מצליחה לשמר את הקסם המיוחד שלה.


חיה מילר

חיה מילר והדיסק החדש שלהם זה השם הכי לוהט כרגע בסצינת האינדי. הם צעירים, הם מגניבים ויש להם קול בהחלט ייחודי. תרתי משמע

מרסדס בנד – ביום ובלילה

השיר הזה משלב את הלהקה שאני “הכי הכי אואבת” במוזיקה הישראלית, עם ה”ארוע” של השנה – האיחוד של כוורת, מה שמייצר את הקאבר של השנה בעיני.

ביום ובלילה
אני במצב איום,
מחכה לך למעלה,
נרדם בלי לישון.

את לא מטלפנת,
את לא מגלה רצון
להביא לי תועלת,
למנוע אסון.

עברי לידר ותזמורת המהפכה

ואם אתם מחפשים מתנה מושלמת לחג, למישהו שאתם אוהבים, כולל את עצמכם רוצו לקנות את האלבום הזה שהוקלט בהופעה הכי מושלמת שהייתי בה בשנה האחרונה שבה שיתף עברי פעולה עם ג’וני גולדשטיין שותפו ל- YTP ועם תזמורת המהפכה, במיקס מהפנט של קלאסי ואלקטרוני, והמוזיקה של עברי לידר, כמובן.

שתהיה שנה טובה ומלאה במוזיקה. טובה.

שתפו:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”?