איימי ווינהאוס, ערסים ופרחות, בועז כהן ופול מקרטני נפגשים בבר

שבוע עמוס וגדוש במלא ארועי תרבות מעניינים ומרגשים שמחברים בין איימי ווינהאוס, כרמל אילן, ערסים ופרחות, בועז כהן ופול מקרטני.ההנה הבחירות שלי:

הרצאות

“סיפורים קטנים, תקליטים גדולים”

אפשר להתווכח עם הדעות הפוליטיות של אורי משגב, או עם דרך הכתיבה הפובליציסטיות שלו, אבל אי אפשר שלא להפעל מהידע העצום שלו במוזיקה בכלל ובביטלס בפרט. אחרי סדרת ההרצאות המרגשת שלו על הביטלס ועל ג’ון לנון, הגיע הזמן לסדרת הרצאות חדשה על קריירת הסולו העשירה והמתעתעת של החיפושית האניגמטית מכולן: סר פול ומיסטר מקרטני. אני אוהבת את מקרטני, ואוהבת לשמוע את אורי משגב מדבר על הביטלס. ביחד עם המוזיקה העל זמנית בטוח יהיה מעניין ומרגש. ההרצאה הראשונה מתוך 4 תתקיים באוזן בר ביום ו’ ה 31.10 בשעה 14:00 וגם ביום א’ ה 02.11 בשעה 20:00. Let it be.

תערוכות

איימי ויינהאוס – דיוקן משפחתי

איימי ויינהאוס הייתה כוכבת רוק עולמית ונחשבה לאחת הזמרות הצעירות המשפיעות ביותר בשנים האחרונות. היא נודעה בחייה הסוערים ורבי השערוריות ובמותה הטראגי בטרם עת, אך פחות בהיותה יהודייה בעלת קשר חם ליהדות ולישראל. היום תפתח בבית התפוצות התערוכה “איימי ויינהאוס – דיוקן משפחתי” ביוזמתו של אחיה אלכס, שמספרת את סיפורה של הזמרת מילדותה ועד מותה, ומתמקדת בשורשיה היהודים, בקשריה עם משפחתה ובקריירה המקצועית שלה. התערוכה האינטימית חושפת לראשונה חפצים פרטיים, מבחר מבגדיה המיוחדים, את אוסף התקליטים שלה, קטעים מיומנה, ותמונות משפחתיות, ומגלה עוד כמה צדדים לא מוכרים בחייה עתירי הסודות של הכוכבת שלנצח תשאר צעירה.

התערוכה מוצגת בבית התפוצות עד ה 01.05.15

http://www.bh.org.il/he/

שדה של נייר – כרמל אילן

עד שלא רואים את עבודות הנייר של כרמל אילן לא מאמינים. לא ממש מצליחים להבין איך היא עושה את זה, איך היא מייצרת את הקסם הזה? אבל גם כשזה לא ברור, הקסם עובד. כשמסתכלים מקרוב, הנופים המרצדים מורכבים משורות צפופות של נייר שהיא מקפלת ומצרפת יחד בעבודה סבלנית וממושמעת. אבל כשמתרחקים, הקסם קורה. אלפי הניירות המקופלים מצליחים לייצר תחושה של תנועה מתמדת. בעבודה שאתם רואים ושאני הכי אוהבת שנקראת ״עץ ברוח״ אני ממש יכולה להרגיש את הרוח מנשבת. וזה עושה לי צמרמורת. ניירות שהיו פעם עץ, שהפכו לסיפורים שמישהו פעם סיפר למישהו, חוזרים לספר סיפור שהקריאה בו הופכת להתבוננות. אני יכולה להתבונן בהם שעות. התערוכה ״שדה של נייר” תוצג במוזאון וילפריד בקיבוץ הזורע. הפתיחה ביום שישי הקרוב מ 12:00

http://www.wilfrid.org.il/

שניצל ואורז וקטשופ בצד הם חלק מהדברים, שיעלי, הבת שלי, מגדירה כבית. בטוחה שעוד המון ילדים שנולדו וגדלו כאן מגדירים את המאכל הזה כחלק מהזהות שלהם. כמו יעלי גם הם נולדו בארץ וכמו יעלי, גם להם יש רצונות, אהבות, שאיפות וחלומות שהם חולמים בעברית. אבל בניגוד ליעלי, עבור אותם ילדים, שנולדו להורים מהגרי עבודה, העתיד הוא  בעיקר חור שחור גדול ומפחיד, והם חיים את חייהם הישראליים כשצל איום הגירוש מישראל מרחף מעל ראשיהם. במסגרת החוג ל”תקשורת חזותית” בבצאלאל, התוודע אוהד חדד אל הפרוייקט “ילדים ישראלים” ובסיוע “האגודה לזכויות האזרח” יזם סדרת מפגשי היכרות בין אמנים לילדי מהגרים. מתוך המפגשים האלו נולדה התערוכה “שניצל ואורז וקטשופ בצד” שעוסקת בזהות ובבית. הפתיחה החגיגית תתקיים ביום ה’ ה- 30.10 בשעה 19:00 ב”מקום לאמנות”. שביל המרץ 6 ת”א. ההכנסות מהמכירה יוקדשו לתמיכה בפעילות בפרויקט “ילדים ישראלים”. אז בואו וניתן לילדים סיבה טובה להאמין, לחייך ולחלום.

עיריית תל אביב מבחינתי היא המבנה הזה בסוף הכיכר שצריך להכנס אליו רק כשחייבים לעשות סידורים מעצבנים כמו לשלם ארנונה, לבטל דוח חנייה ועוד תענוגות צרופים שכאלו. לתחושת העונג הזו שותפים אזרחים רבים ולכן החליטה העירייה להתחפש לערב אחד לנערת רוק אלטרנטיבית, יצירתית, צעירה ובועטת. כל הטוב הזה יתקיים בשלושה חללים, שביתר ימות השנה מאכלסים בעיקר פקידים, תורים והמון תסכול. במרכז השירות לעסקים של העייריה תתקיים ההצגה “האיום האטומי” של תיאטרון הסמטה, בחדר הישיבות תתקיים הדרכת אימפרוביזציה של חברי אנסמבל ציפורלה, ערן צור יקרא שירים  ויופיע על הגג, ובשאר החדרים שבדר”כ חסומים לכניסת התושבים יתקיימו מפגשים מוזקליים אינטמיים עם אבי בלילי מ”נקמת הטרקטור ויהלי סובול, סולן “מוניקה סקס”, סדנת כתיבה עם אשכול נבו ועוד המון הצגות, מיצבים ודיאלוגים בין אמנים וקהל במקום האחרון שציפיתם למצוא בו דיאלוג יצירתי. אולי יהיה אפשר גם לתפוס את חולדאי לדיאלוג יצירתי על בעיית החניה. והכל בחינם. חמישי 30.10.2014 החל מ 19:00 בשלושת מתחמי העירייה: בניין העירייה, מרכז ענב לתרבות וגבירול תרבות ואמנות.

במה

טטיאנה – דבורה קולקר

דבורה קולקר היא הגירסה הברזילאית של אוהד נהרין. ועכשיו היא באה לבקר ומציגה את המופע האחרון של להקתה “טטאינה”השואב השראה מהספרות הקלאסית ומביא אל הבמה את הדמויות מהרומן “יבגני אונייגין”של אלכסנדר פושקין. קולקר אוהבת לאתגר את הרקדנים שלה וגם את הצופים ומשלבת אלמנטים מעולם המחול, הספורט והקרקס. במופע של שנה שעברה היא הציבה קיר טיפוס במרכז הבמה, והפעם ניצב במרכזה עץ ענק שעליו ואיתו מתפתחת היצירה כולה. אז מה היה לנו כאן: יבגני אונייגין מטפס על עץ? לפי הביקורות המשבחות שהמופע זכה לכן בעולם כנראה הרבה הרבה יותר. 29.10-01.11 במשכן לאמנויות הבמה

הנפש הטובה מסצ’ואן – תאטרון גשר

כל הצגה של גשר היא חוויה בעיני. מסע קטן שאתה עובר עם עצמך בחושך הזה שמפריד בין הקהל לבמה. בשבוע הבא הם מעלים את ״הנפש הטובה מסצ׳ואן״ של ברטולד ברכט עם תזמורת חיה ועם נטע שפיגלמן, יחזקאל לזרוב, אלון פרידמן ולוסי דובינצ׳יק בתפקידים הראשיים. בי זה מעורר הרבה ציפיות. לראות איזה פרשנות יתן יבגני אריה הבמאי לסיפורה של הזונה התמימה והעניה מסצ׳ואן שפוגשת שלושה אלים שמחפשים ולא מוצאים אפילו נפש טובה אחת שתצדיק את קיומו של העולם. כשהם מוצאים אותה הם מעניקים לה נכסים שגורמים לה להסתבך, להתאהב בגבר הלא נכון ווכמובן להפוך את עורה, כמעט תרתי משמע. השאלה המרכזית כמובן היא האם היא נותרה הנפש הטובה המצדיקה את קיום העולם? האם מישהו בכלל יכול? מחכה לתשובה של תאטרון גשר. בטוח היא תהיה מקורית. הבכורה ב 02.11 ואחכ החל מה 21.11 בתאטרון גשר.

http://www.gesher-theatre.co.il/he/

טלויזיה

ערסים ופרחות- האליטות החדשות

הערסים והפרחות מככבים בסדרה הדוקומנטרית החדשה של רון כחלילי שעולה היום לשידור בערוץ 8 ובוחנת את שאלת הכבשה השחורה של מדינת ישראל ומעלה אשכנזים ומזרחיים להביע את דעתם על ה״כפרות״, ה״נשמות״ וה״אחים שלנו״ ועל תרבות המנגל והמטקות. איך אמרה אחת המרואיינות: ״אל תתבלבל, כפרה עליך, אני אמנם בוגרת אונ׳ ת״א ואונ׳ יל, אבל אני עדיין קלרה פרום דה בלוק״. יאללה מכות יאללה.

שלושה פרקים, ב VOD  של ערוץ 8.

ברים

תזמין לי קוקטייל מה”בלבוי”

בעקבות הטרנד של ה״קוקטייל׳ס בר״ ששוטף את העיר בימים אלו, חזרנו לאחד מהחלוצים ונושאי הבשורה – ״הבל בוי״ – בר קטן ואינטימי שמיד בכניסה אליו אתה מרגיש כמו קפיצה קטנה לחו״ל, בעיקר אם החו״ל הזה הוא פריז או ניו יורק או ניו אורלינס של תחילת שנות ה- 20. גם המוסיקה המקסימה עושה את האוירה וגם המלצרים הלבושים בהתאם ומתנהגים בנימוס כה אנגלי, אבל כולם ביחד הם רק התפאורה לקוקטלים הבאמת יחודיים ומוקפדים שמצטיינים בהגשה המקורית שלהם אבל בעיקר בטעמם המצוין. שתינו ושתינו עד שנהיה מאוחר. הצליח להם עם הקונספט הזה של הקוקטייל׳ס בר. לא מפתיע שכולם העתיקו אותו. בל בוי. ברדיצ׳בסקי 14 ת״א