אוגוסט ב12, 2012

יום: אוגוסט ב12, 2012

היום הייתי בלוויה. תמיד אני בוכה בלוויות. לא, אני לא בן אדם דתי. אולי דווקא בגלל זה. משהו בארעיות הבלתי נתפסת שלנו בייקום הזה, העובדה

במסגרת פינתי הדי קבועה שבה אני משוויצה בבני משפחתי המוכשרים בטרוף, אני גאה להציג, בהקרנת בכורה ישראלית, את סרטו של גיסי הכל כך מוכשר, דורון

אומרים שכשמתבגרים, נורא חשוב לעשות דברים חדשים. זה מאמן את המוח. זה מחדש את התאים. בדרך חזרה מהביאנלה בונציה, חשבתי שבשלושה ימים האחרונים עשיתי המון

רודוס הוא האי הרביעי בגודלו ביוון, ואחד המתויירים ביותר. מי שחולם על חופשה קסומה באי קטן שאף אחד עוד לא גילה, ידלג בקלות על רודוס,

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי