להסתכל למציאות בעיניים – תמונות מהחיים

השבוע שמענו הרצאה של אלכס ליבק, חתן פרס ישראל לצילום, ובעל הטור "המאה ה-21" בהארץ, המפרסם כבר 20 שנה תמונה שבועית אותה הוא מצלם בשיטוטיו ברחבי הארץ ובעיקר ברחבי העיר תל אביב. להמשיך לקרוא

צ'אנג מאי עם ילדים – המסע לצפון

יצאנו למסע. אמא פלוס בן 11 פלוס בן 8 מינוס אבא מינוס בת 3
ככה זה במשפחות המודרניות. כל אחד עושה מה שהוא רוצה. ובמקרה שלנו האבא לא רצה. אז ככה יצא. אבא סידר לעצמו ארבעה ימים של בונדינג עם בתו הקטנה שבדר"כ מחוברת לרגל של אמא שלה. ואמא סידרה לעצמה מסע של ארבעה ימים לצפון עם הגברים הצעירים של המשפחה.

עוד שניה חול המועד סוכות, ומסע לצפון יכול להיות הליכה בנחל זויתן או טרק בהרי הכרמל. אבל אנחנו, בתור משפחה אלטרנטיבית שכזאת החלטנו על טיול לצפון תאילנד. גם כי נשמע לנו מעניין וגם כי פשוט יצא לנו להיות בסביבה.
בדרך לצפון אמר לי הבן הרגיש שהוא קצת מצטער שאבא לא כאן איתנו. הבן הפחות רגיש ענה: אתה צודק, אבל ככה לפחות נפטרנו מהאחות הקטנה הדבוקה לאמא ויש לנו את אמא כולה לעצמנו. גם זו דרך הגיונית להסתכל על הדברים.
אז יצאנו למסע, מגובים במשפחה תומכת ולא אלטרנטיבית: אבא, אמא ושלושה ילדים.

להמשיך לקרוא

הצגות ילדים שכייף גם למבוגרים

היום הלכתי עם ילדתי בת ה-5 להצגת חנוכה. ("הכבש ה- 16" של מדיטק חולון)

אני אומרת "הלכתי עם" ולא "לקחתי את"  כי בשנים האחרונות עשיתי לי כלל לעשות עם הילדים רק דברים שגם אני נהנית מהם. ואוף כמה נהנתי.

מהתפאורה? לא ממש. סתם עץ, נדנדה ומגלשה מוקפות גדר. גן סגור.

שום במה מסתובבת, מנצנצת, או יורה אש. סתם במה שעומדת במקום.

אז מהסלבס? לא היה שם אף אחד שהכרתי.

סתם 7 שחקנים צעירים ומוכשרים, שידעו לשחק, לשיר ולרקוד.

ופתאום שמתי לב שההנאה מהצפייה בהצגה היה מלווה בפליאה. לא של הילדה. שלי. היא שרה ורקדה ללא הפסקה, עיניה מרותקות מהמתרחש על הבמה הלא מסתובבת. אבל אני. אני התפעלתי, והתפלאתי. לא זכרתי שיש עוד הצגות ילדים כאלה. בטח לא בחנוכה. להמשיך לקרוא

הונג קונג עם ילדים

האמת שלא ידעתי כמעט שום דבר על הונג קונג לפני שהגעתי אליה, פרט אולי לעובדה המשמחת שיש אליה טיסה ישירה מתל אביב, וממנה טיסה ישירה לקו סמוי שבתאילנד, שזה כבר הופך אותה לעיר חביבה בעיני.

בגלל שכדור הארץ החליט להתחרפן בדיוק בחודש שלפני נסיעת הפסח המתוכננת שלנו לתאילנד גיליתי שהונגקונג היא גם מקום טוב באמצע אם אתה רוצה להגיע לויאטנם או קמבודיה או לפיליפינים וכמובן גם לסין. אז נסענו.

להמשיך לקרוא

אז מה הפנטזיה של בני הנוער? ספרים שעידו (בן 13) אוהב לקרוא

אם שאלתם את עצמכם למה אני כותב כל כך גדול זה כי אני רוצה שתוכלו לקרוא את מה שכתוב כאן בלי משקפי קריאה!

אמא ביקשה ממני לכתוב לכם המלצות לספרים בשביל הילדים שלכם כי אני קורא הרבה. (אל תגלו לה אבל אני חושב שהיא גם רוצה כתבות טובות לבלוג החדש שלה, ובגלל זה היא ביקשה ממני לכתוב.)

אני קורא הרבה ספרים, בעיקר ספרי פנטזיה וחלקם לא חדשים אז אני מזהיר מראש. רוב הספרים יותר מתאימים לבנים מאשר לבנות ובאופן כללי לאלה שיש להם דמיון פרוע. להמשיך לקרוא