אבודים בטוקיו, סטייל הוליווד – יום 3

היום החלטנו להתחבר לצד ההוליוודי שלנו, וללכת בעקבות המותגים וסרטי הפולחן עליהם גדלנו.

 גינזה
הגענו לרובע גינזה, הלא הוא סאנסט בולוורד או משהו כזה. (יש כל כך הרבה רחובות של קניות בטוקיו, שנגמרו לי רחובות הקניות שאני מכירה בעולם לשם השוואה). אם אני מבינה נכון, זה היה המיקום הראשון בטוקיו של מותגי היוקרה אבל אח"כ הם צצו בעוד מקומות כמו פטריות שאחרי הגשם.
אז שוב ראינו חנויות, וגם ארכיטקטורה נהדרת. אבל הכי כייף היה היום במעברי החצייה.
כשיוצאים מתחנת גינזה נתקלים במעבר החציה הרב כיווני של גשר sukiya. למרבה הבלבול אין שם שום גשר. כשיש ירוק להולכי הרגל כל המכוניות בצומת עומדות וכל האנשים חוצים לכל הכיוונים. שוב ההגיון היפני עובד אחרת. להמשיך לקרוא

אבודים בטוקיו – יום 2: התחיל עם הקיסר, נגמר בסטרפטיז

בבוקר מוקדם התעוררנו למשמע צלצול בדלת. האוס קיפינג.
אחרי שא' כמעט זרק על העובדת המסכנה כרית על שהפריעה לו בשנת היופי עתירת הקולגן, גילינו שהשעה 12:30. בדיוק השעה להתעורר בטוקיו.
.
תחנת הרכבת התחתית שינג'וקו
כמובן שעד שיצאנו מהמלון השעה היתה כבר שתיים כי צריך לשתות קפה, להתקלח, וכו'. כשירדנו למטה  גילינו שהתלבשנו ממש גרוע וחייבים לעלות חזרה להתלבש יותר חם. מה שנקרא אין ברירה. עלינו.
הגענו לתחנת הרכבת התחתית של שינג'וקו בשעה שתיים וחצי בצהריים.
אומרים שעוברים בתחנה הזו כמליון איש ביום. עד שהגענו לשם כבר בטח היינו הנוסעים המליון ואחת.
.
אחת המטלות הבסיסיות בטוקיו היא להסתדר במטרו כי בלי המטרו קשה להסתדר. זה אמנם נראה מפחיד בהתחלה אבל לוקח כמה דקות וחצי נסיעה להבין את השיטה ואז מבינים שההגיון היפני הרבה יותר הגיוני  מהצרפתי או האנגלי למשל. אז נכון שלקח לנו כמה דקות וכמה הליכות ארוכות ומיותרות להבין את ההגיון היפני, אבל ברגע שהבנו, הבנו.
.
הרכבת התחתית היפנית היא כמו הרבה דברים אחרים ביפן: נקייה ומסודרת. המנהרות הרחבות מלאות בקיוסקים חמודים ובבוטיקים קטנים שמסודרים כל כך יפה ובטוב טעם עד שהם ממש מזכירים בוטיקים חמודים בכיכר המדינה. ברכבת עצמה אף אחד לא מדבר. בטח לא בטלפון הנייד. זה לא מנומס. כולם מחזיקים אותו ביד ושותקים. להמשיך לקרוא

אבודים בטוקיו – יום 1

לטוקיו הגענו בלילה, אחרי שתי טיסות לא מאוד קצרות אבל די נעימות, שבאחת מהן, זו של קתאי פסיפיק, היתה לנו דירה נחמדה עם שני חדרים, שאפשר בהחלט היה לגור בה כמה חודשים.

Park Hayat hotel, Shinjuku 

הגענו למלון ב 11 בלילה ומיד עלינו לקומה ה-45 לבדוק אם סופיה קופולה וסקרלט ג'ונסון עדיין יושבות בבר, אבל גילינו רק כמה מערביים שאמנם לא נראו אבודים כמונו, אבל בהחלט נראו קצת משועממים, מה שנראה היה לנו די תמוה, בהתייחס לנוף ההורס שנשקף מסביב ולעובדה שסקרלט תכף תחזור מהשירותים. להמשיך לקרוא