גליה

מחבר: גליה

קו סמוי עם ילדים – מעודכן

קו סמוי הוא כבר מזמן לא האי הקטן והציורי שהיה פעם. אמנם יש בו חופים מהממים, חול לבן והמון עצי קוקוס, אבל אליהם מצטרפים המוני

תערוכות שחייבים לראות – פסח 2017

חופש פסח מתחיל היום וזו הזדמנות מצויינת לדון בשאלה איך נמלא את ימי החופשה. אז במקרה או שלא, יש עכשיו כמה תערוכות ממש מצויינות, כאלה

ספרים חדשים ומומלצים – פסח 2017

גם חג של התחדשות, גם חופשה ארוכה על חופים קסומים, אין ברירה – חייבים ספרים חדשים! אחרי שבדקתי והתייעצתי, אלה ההמלצות שלי. כמובן שאחזור אליכם

מאה ימים של אושר / פאוסטו בריצי

לפני כשבועיים נפטרה קרן נהרי אחרי מאבק קשה וממושך אבל גם מלא אופטימיות ושמחת חיים נדירה במחלת הסרטן הארורה. קרן היתה חברה של חברות שלי ולא

גם לילדים מגיע קצת רוק’אנד’רול – הופעות מומלצות

אני עדיין זוכרת את ההתרגשות שאחזה בי כשהייתי הולכת עם אמא שלי לפסטיבל שירי הילדים, שהיה, אם אני לא טועה, ההופעה האחת והיחידה שהייתי רואה

מה למדתי מהקרנבל בקולומביה על פורים

הרחק מאור הזרקורים של מפת התיירות העולמית, אבל לא רחוק מהקרנבל של ברזיל, מתקיים באותה תקופה בקולומביה הקרנבל השני בגודלו בעולם! הקרנבל של ברנקייה (העיר הרביעית

דן אריאלי רוצה להיות כוכב רוק

אם השם דן אריאלי נשמע לכם מוכר, אבל לא גורם לכם לזמזם שום שיר, אל תבהלו. הוא אמנם לא מוזיקאי או זמר, אבל דן אריאלי

פתאי – המתכון המקורי

פתאי הוא כבר מזמן לא מאכל תאילנדי. הוא נפוץ בכל העולם ויש לו שלל גרסאות וטעמים. לי כמובן יש את הגירסה שלי, זו שלמדתי במסעדה

הסיפור על האיש הבוער

כולם מיהרו לראות איך האיש עולה באש אבל היא עדיין לא מוכנה. שישרף האיש. היא אומרת לעצמה. עדיין לא הצליחה לשוות לעצמה את המראה הנכון

לונדון עם המתבגר – כמה אושר! ו-10 דברים שחייבים

בפעם האחרונה שנסעתי עם המתבגר ללונדון, הוא היה בן 5. והיום הוא בן 15. כנס שהוא נורא רצה להשתתף בו בלונדון היה התרוץ בשבילי לקיים

תערוכות בלונדון שחייבים לראות – חורף 2017

לונדון תמיד מחכה לי. לא משנה מתי אני מגיעה, באביב או בחורף, עם או בלי ילדים, העושר התרבותי של לונדון גורם לי אושר גדול. אז הנה

זרים מושלמים

תארו לעצמכם שאתם הולכים לארוחת ערב אצל החברים הכי טובים שלכם. אתם יודעים עליהם הכל והם עליכם. אין בינכם סודות. ואז אתם מחליטים לשחק משחק.

התערוכות הכי שוות עכשיו בת”א – עם ילדים וגם בלי

אני לא יודעת אם זה קשור לחופשת החנוכה, שבה אנחנו תמיד מחפשים מה לעשות עם הילדים, אחרי הפסטיגל כמובן, אבל יש בתל אביב עכשיו מקבץ

סופגניות אוראו – שחיתותתתת!!!

אחרי שהפסדנו 3 ימים של חנוכה, חשנו צורך לפצות על הפסד הקלוריות. השפית הקונדיטורית בת ה-10 אמרה שיש לה מתכון לסופגניות אוראו. “סופגניות אוראו??” הזדעקתי,

למרות העצב, השירים של ג’ורג’ מייקל גורמים לי לחייך

אז רק היום כשהתעוררתי בבוקר והבנתי שעוד אחד מגיבורי התרבות של נעורי נפרד מהחיים, עדכנתי בצער את ביתי בת ה-10 והכרחתי אותה לראות את הוידאו

פסטיבל הפסנתר 2016 – סיכום, חוויות, הפתעות ודמעות

בשבת הסתיים לו עוד פסטיבל פסנתר, אחד מארועי המוזיקה שאני הכי הכי אוהבת במהלך השנה. כל אחד הולך בפסטיבל הזה בדרך משלו, שמכתיבות לו בחירותיו, שמשקפת את טעמו האישי, ואת סקרנותו. והדרך שאני הלכתי בה היתה משובחת שהילך בה הקסם המיוחד הזה של פסטיבל הפסנתר שנוצר מחיבור לא טריוויאלי, ומתחושה של חד פעמיות שלא תחזור יותר. אבל יותר מהכל השנה, היו לי המון המון רגעים מרגשים. לפעמים אפילו עד דמעות. וזה בעצם כל העניין, לא? משתפת אתכם, לבקשתכם, בחלק מהרגעים הללו, שאת חלקם צילמתי, למרות שלא במלואם. חלקם ישארו רק בזכרוני. לפחות לעוד כמה רגעים.

המסך הלבן עולה

המורה שלי לכתיבה, ענת עינהר, היא מורה ממש טובה אבל גם קצת הזויה. אולי בגלל זה היא יודעת להוציא ממני סיפורים קצת הזויים. כמו זה

לעבור את הקיר – מעורר השראה ומחשבה, פשוט נפלא!

הסרט החדש של רמה בורשטיין יכול להתפס בטעות כקומדיה רומנטית קלילה על עוד בחורה שחייבת למצוא חתן, אבל תסריט גאוני ומשחק מדהים, שביחד עם עיצוב

אז איך היה בתאילנד – בלוג מצולם

אז שוב חזרנו מתאילנד, שוב כולם שאלו איך היה, (מדהים) ואיך היה המזג אויר (מושלם) ואם לא היה נורא עצוב בגלל שהמלך מת (לא, אבל כן מאוד רגוע) ומה יש לנו לעשות שם בכלל (כלום) ואם לא משעמם לנו שם (לא) אבל כן היו לי כמה תובנות. וגם כמה תמונות, שלמרות שהן דומות, הן תמיד תמיד קצת שונות.

מזל קטן / קלאודיה פיניירו

קראתי את הספר הזה כמו שמזמן לא קראתי. 250 עמודים בהרבה פחות מ- 24 שעות. עם הפסקות רק כדי לעשות את הדברים שמוכרחים. וסיימתי בלי נשימה.

קלריסה / שטפן צוויג

שטפן צוויג הוא אחד הסופרים הכי אהובים עלי, ולכן כששמעתי שיצא ספר חדש שלו בעברית, בכלל לא היה אכפת לי שהוא מוגדר כטיוטה, או כפי שכתוב “טיוטת רומן מן העזבון”. דווקא מצבה הגולמי של היצירה והעובדה שאת סופה ניתן רק לדמיין, הופך את הספר הזה, השוזר את געגועיו למולדתו, את האכזבה שלו, פרטים ביוגרפיים מחייו ואת ההבחנות הפסיכולוגיות הדקות שלו, לסיפור קסום ועגום המאפשר התבוננות מאלפת על תהליך הכתיבה של סופר ענק.

סלט פפאיה ירוקה – ההיסטוריה, ההיסטריה והמתכון

אמנם המנה התאילנדית הכי מוכרת היא עדיין הפאד-תאי, אבל הגיע הזמן לעשות כבוד למנה שאני הכי הכי אוהבת, ולא רק אני, כי היא נחשבת לאחת

האורחים / אופיר טושה גופלה

זה לא ספר טיסה. זה לא רומן. זה לא ספר להעביר איתו את הזמן. מדובר במסע אל עמקי התודעה. סיפור העלילה, בלי ספויילרים, מתאר תעוד אובססביבי של גיבור הספר אדם קור, את מאורעות חייו בחמש שנים שלאחר “שבוע המטמורפוזה” שבתחילתו כל אדם בעולם מצא בפתח ביתו זוג נעליים שהתאים לו בדיוק במידה וגם בטעם. מהרגע שבני האדם נכנסים לתוך הנעליים שלהם מתחילה קטסטרופה עולמית הלקוחה מספרי המדע הבדיוני שבמהלכה נכבשת תודעתם של אנשים על ידי תודעות של אנשים אחרים, אנשים חולמים חלומות של אנשים זרים, וחלקם פשוט נעלמים, כאילו בלעה אותם האדמה. אדם קור הוא חוקר פרטי המתעסק באופן אובססיבי בתיעוד החיים שלו בהווה ובעבר, בגלל שהזכרון שלו, כמו עצם הקיום, התערערו באופן טראומטי וקיימת סכנה מוחשית להעלמותם באופן סופי בכל רגע נתון. מהו האדם ללא זכרונותיו?” היא אולי השאלה המרכזית העולה מן הספר הזה, ובתור מי שמגדירה את עצמה כ”אוספת זכרונות” מתעדת אובססיבית לא יכולתי שלא להתחבר אליה. ספר הזוי במובן הטוב, לא קל, שמעביר אותך מסע של חיפוש אחרי הנעדרים הפנימיים שלך, וגורם לך לחשוב, הרבה אחרי שסיימת לקרוא אותו. וזוהי אולי ההגדרה הכי טובה שיש לספר טוב.

שמעון פרס הגירסה לילדים או איך הופכים ממפסידן למנצח

הי ילדים שלי, לפני יומיים הלך לעולמו שמעון פרס. אני יודעת שאתם יודעים מי הוא היה. באמת אמא, הוא היה נשיא המדינה וראש הממשלה. וגם נפטר בגיל 93, שזה גיל ממש סבבה למות, אז למה את שוב בוכה אמא? אני לא בוכה. ומבטיחה לא לחפור הרבה. רציתי רק שתדעו מי הוא היה באמת. שלא כל החיים נחשב לסיפור הצלחה. האמת שממש להפך. את רוב חייו העביר תחת תדמית הלוזר. אבל לא התיאש. ולא הפסיק להאמין בעצמו. ולא הפסיק לחלום. אני רוצה שתדעו את זה ושלא תפסיקו להאמין בעצמכם. ושלא תפסיקו לחלום

שנה חדשה – איחולים חדשים וישנים

השנה החדשה באה לי די בהפתעה. הקיץ רק נגמר אבל עדיין חם, ועוד לא ממש התאוששנו מהחופשה, וגם לא ממש חזרנו לשגרה, והנה כבר כולם מברכים בשנה טובה. ואני עוד לא התחברתי עד שבדיוק היום, לא ממש ברור למה, התעוררתי בדיוק ברגע הזה. החדר היה חשוך אבל הלכתי להציץ מבעד לוילון, וגיליתי שהרגע הזה הוא שעת הזריחה. יום חדש. שנה חדשה. בטח האנשים האלה שאני לא מכירה מתפללים שתהיה טובה. אני מנסה לחשוב מה אני מאחלת לעצמי לשנה החדשה. מציצה באיחולים שכתבתי לעצמי בשנה שעברה. ממש לא הרבה השתנה. ובכל זאת רוצה להתמקד השנה בשלושה דברים קטנים. ממש פצפונים: בריאות, סקרנות, קבלה. שתהיה שנה טובה.

הנה זה בא – הספרים שחייבים לשנה החדשה

אחד הדברים שהכי מרגשים אותי לפני נסיעה, הוא להכין לעצמי את רשימת הספרים שאקח איתי לחופשה. אז כן, אני יודעת שהרשימה הזו ארוכה, אבל כך גם החופשה. וחוץ מזה יצאו המון ספרים חדשים לכבוד השנה החדשה. אז אספתי המלצות מאחרים, בחרתי ספרים חדשים של סופרים ישנים ואהובים, והרכבתי את הרשימה הבאה. הנה היא לפניכם. מבטיחה כמובן לעדכן אחרי הקריאה מה באמת שווה ומה פחות, ואיזה ספרים הם בגדר חובת קריאה!

שבוע סרטי ספורט ואקסטרים ביס דוקו – כל ההמלצות

השבוע יתקיים ביס דוקו פסטיבל סרטי ספורט ואקסטרים. סרטים אמיתיים על אנשים שלוקחים את עצמם אל הקצה, סרטים שבמשך כל הצפייה אתה שואל את עצמך: “מה עובר לאנשים האלו בראש, מה לעזאזאל מפעיל אותם, איך הם חושבים, איך הם מקבלים החלטות??” ולא מצליח להבין – אלו סרטים שאני אף פעם לא מבינה אבל חייבת לראות. הנה כמה המלצות:

“החברה הגאונה” ו”הסיפור של שם המשפחה החדש” – קריאה חובה!

פסטיבל הפסנתר 2016 – כל ההמלצות

ארוע התרבות שהכי אהוב עלי בשנה – פסטיבל הפסנתר, יתקיים ב- 9-12 בנובמבר בת”א עם 55 מופעים מיוחדים ומעלה מ- 280 אמנים ומוזיקאים שייקחו בו

הקציצות הירושלמיות של כרמל – מפילות ילדים ומבוגרים

לקראת תחילת שנת הלימודים חיפשתי מתכונים חדשים שאפשר יהיה להגיש בצהריים לילדים מורעבים. זו אמנם נשמעת לכם משימה קלה אבל מסתבר שלילדים שלי יש דרישות: 1. נמאס להם לאכול כל היום שניצל עם פירה, או קציצות ברוטב עגניות עם אורז. 2. הם רוצים גיוון. 3. הם לא אוהבים לאכול שום דבר חוץ משניצל עם פירה, או קציצות ברוטב עגבניות עם אורז. אז חיפשתי, וניסיתי, עד שביום שבת הגישה לי חברתי כרמל את סיר הקציצות והתפוחי אדמה הזה, ואני, כמו שאומרים אצל רותם, צרחתי. קודם כל בגלל איך שזה נראה. אח”כ בגלל איך שזה טעים. ובסוף כי מדובר בסה”כ בקציצות ותפוחי אדמה. מושלם.

דמעות וחיוכים לקראת שנת הלימודים

עוד שנת לימודים בפתח. בשביל הבן הגדול שלי היא האחרונה. ושוב מדברים ומדברים על חשיבות החינוך, ועל חשיבות התגמול של המורים, וחשיבות הפיתוח של תוכניות

המקומות השווים בת”א לקבל בהם את הסתיו

שבוע אחרון לחופש הגדול, כולם חוזרים מחופשות הקיץ, מתכוננים לביה”ס ולשגרה, מי בשמחה, ומי פחות בשמחה, אבל בינתיים הקיץ עוד כאן, ובערב כבר לא מחניק,

ירח בבית 12 – סרט קטן וקסום

מחר, (1.9) עולה לאקרנים סרטה הקסום של דורית חכים ״ירח בבית 12״, המספר את סיפורן של שתי אחיות- יובל שרף התל אביבית הרוקרית הבועטת, ויערה

כן, גם אני הייתי במידברן – בלוג מצולם

כן, גם אני הייתי במידברן. שזו הגירסא הישראלית לפסטיבל הברנינג מן שמתקיים במדבר נוואדה כבר 30 שנה. והמידברן הישראלי מתקיים בהתאמה בפעם השלישית בסוף המדבר

הקורא ברכבת של 6:27 / זאן פול דידילורן

בעולם שבו הסלבריטאות הפכה לחזות הכל ולמטרה נעלה, סיפורו של הקורא ברכבת של 6:27 תפס אותי בבטן הרכה. בעולם שבו הכי חשוב להיות מוכר, שם

מה זאת אהבה? – הרהורים לרגל החג

היום חל חג האהבה. איך אני יודעת? פתחתי את הבוקר ואת הטלפון במבול הודעות שקיבלתי. לא. אף אחד לא שלח לי מילות אהבה. לעומת זאת

מנדל של הספרים – שטפן צוויג

באופן מקרי לגמרי, או שתמיד בעצם לא, שני הספרים שפתחתי איתם את החופשה מדברים על ספרים. הראשון, שהוא בעצם ספרון, הוא סיפורו של שטפן צוויג ״מנדל של

20 דברים שנשים רוצות שגברים יבינו סוף סוף

לכבוד יום האישה הבינלאומי שיחול מחר, נזכרתי בפוסט הזה, שכתבתי די מזמן, ושבר את כל שיאי הקריאה של הבלוג שלי עם יותר מ- 200 אלף

הרהורי יומולדת

כשהייתי קטנה דמיינתי את עצמי בת 16 עם שיער ארוך ומשקפיים ועם חבר חייל נשענים על הגדר מחוץ לבית, עייפים ומאובקים עם שפתיים נפוחות

ילדים שלי, רציתי לספר לכם על דיוויד בואי. ועלי

ילדים שלי, הרבה פעמים אני אומרת, בדר”כ לעצמי, שאני כותבת את הבלוג הזה כדי שאם יום אחד תרצו באמת לדעת מי היתה אמא שלכם, תוכלו

רק עוד 3 ימים לפסטיבל דוקאביב – הסרטים הזוכים שחייבים לראות

פסטיבל דוקאביב, שמצליח להתעלות על עצמו בכל שנה מחדש, ינעל במוצ”ש. אז כבר יש זוכים! ואם עוד לא ראיתם, או לא הספקתם, ריכזתי עבורכם את

דוקאביב 2016 – ההמלצות החמות

הנה הוא כבר כמעט כאן. פסטיבל דוקאביב 2016 לקולנוע דוקומנטרי מהארץ ומהעולם יפתח ב- 19.05 בסינמטק ת”א וברחבי העיר. רשימת הסרטים השנה כל כך גדושה ואפילו

תאילנד היא בשבילי – בלוג מצולם

שוב חזרנו מתאילנד. שוב ניסיתי להסביר לעצמי את הקסם של המקום הזה שאנשים כל כך מתמכרים אליו, למרות שהוא לא המקום הכי יפה בעולם, וגם

החולמים מבבילון – פתיחה מרגשת לדוקאביב

אתמול נפתח פסטיבל דוקאביב עם הסרט המטלטל והמרגש ״החולמים מבבילון״ המספר על חבורת צעירים מאשדוד, שמנסה לזכות באליפות העולם בברייקדאנס אבל בעיקר לשרוד בעולם מנוכר

is that so – תערוכה שהיא סיפור חיים – נמרוד גטר

נמרוד גטר מציג לראשונה בתערוכה את אוסף הצילומים המדהים שלו, שצולמו במהלך 40 שנות מסעותיו ברחבי העולם ודרכו את סיפור החיים העוד יותר מדהים שלו.

גליה

מחבר: גליה

פוסטים אחרונים