
איש חשוב מאוד – יהודה לוי בתפקיד חייו
אז מה אתם באמת חושבים על יהודה לוי? יהודה לוי חושב שאתם חושבים עליו שהוא “ערס טמבל” (עם קמץ בט’). גם רומי אבולפיה חשבה שהוא

אז מה אתם באמת חושבים על יהודה לוי? יהודה לוי חושב שאתם חושבים עליו שהוא “ערס טמבל” (עם קמץ בט’). גם רומי אבולפיה חשבה שהוא

שנת הלימודים נפתחת היום בצל הקיצוץ המסיבי בתקציב החינוך. הפעם האשם נופל על צוק איתן. שהוא כמובן נושא מוצדק ואיתן. אבל מעניין שתמיד יש איזושהיא

שבוע חדש. שנת לימודים חדשה. תשע אחרי המלחמה. נראה שגם בזירה התרבותית חיכו לשנה החדשה. כל כך הרבה דברים חדשים שמחכים להראות ולהשמע. אז הנה

כל כך הרבה מילים נכתבו על המלחמה הזו, על המבצע הזה הלא מאוד איתן. כל כך הרבה דם נשפך ועוד הרבה יותר דיו. החדשות בעיתונים,

השבוע כתבה לי חברתי גילי: “במהלך סוף השבוע עברתי אירוע מכונן . 45 שנים חלפו להם ביעף, וסך הכל לא מתלוננת, למעט אולי עניין אחד

הבלוג הזה שלי חוגג עוד מעט שלוש שנים ויש בו איזה מיקס של הרהורים על החיים אחרי גיל 40, על אמהות, על זוגיות, על המהות,

הסרט “אפס ביחסי אנוש” של טליה לביא נמצא בימים האחרונים ברף העליון של הבאזומטר הקולנועי המקומי, סרט שקוצר שבחים וביקורות מעולות באופן חריג אפילו לנוף

אני רוצה לספר לכם בדיחה לא מצחיקה. איש אחד לא צעיר הולך לרופא ואומר לו: יש לי בעיות סמים קשות. אתה חייב לעזור לי לפתור

הכל התחיל כשחברים שלנו, תל אביבים גאים ואדוקים, עברו יום בהיר אחד לגור ביפו. אם הייתם מכירים אותם, את החברים, הייתם מבינים את גודל התדהמה

יש לי מלא מסיבות סיום. של הכיתה. של השכבה. של החוג בלט. וגם זאת שלי הפרטית עם הילדים שכל כך שמחים ששנת הלימודים הסתיימה. סיגל

הסרט “מנותקים” מספר את סיפורם של המחוברים. סינדי מוצאת בקבוצת תמיכה מישהו שיקשיב לה וחושפת בפניו את פרטיה האינטימיים ביותר, בן מגיב לפניה של בחורה

הכלב שלנו מת. בגיל 12. ככה פתאום. היה קצת זקן וקצת חולה אבל פתאום הוא מת. בלי הקדמה. קצת בהפתעה. והכי מפתיע שבכלל לא שיערתי

שלשום שודר הפרק האחרון בעונה הרביעית של משחקי הכס וההתרגשות אצלי בבית היתה בשיאה. כי אצלי בבית לא מתרגשים בכלל מהמונדיאל אבל מאוד מתרגשים ממשחקי
אז חוק הספרים לא מאפשר כבר לעשות הנחה על ספרים חדשים, ושבוע הספר נפתח השנה בקול ענות חלושה, ואף אחד לא באמת מבין מה יעלה

אז נכון שרק עכשיו נפרדנו מג’סטין טימברלייק, ותכף מגיעים הפיקסיז וניל יאנג. אבל תסכימו איתי שההופעה הכי מרגשת, ואולי גם הכי חשובה, ובטח הכי היסטורית

תסלחו לי על ההקבלה הבנלית אבל לפעמים החיים הם כמו נהיגה בשטח לא מוכר. בלי שתרגיש הם מזמנים לך המון צמתים של קבלת החלטות. ימינה

שבועות בפתח וצריך להכין עוגת גבינה. אבל שתהיה גבוהה, ואוורירית, וקלה… סיגל לא מאכזבת אותי ומציידת אותי במתכון לעוגת גבינה של שרה’לה, שמלווה אותה כבר

בשבוע היומולדת שלי אני תמיד עושה לי רשימות: רשימת הדברים שהשגתי השנה, רשימת השגים לשנה הבאה, רשימת הרופאים שצריך ללכת אליהם, רשימת הטיפולים שאישה בגילי

אתם יודעים שבדר”כ אני לא חסידת מדורי ה”עצות לחיים” אבל כשנתקלתי ברשימה הזו באחד משיטוטיי במרחב הוירטואלי, הצלחתי לקרוא אותה בלי פילטר הציניות שאני בדרך

קיבלתי המון ברכות ליומולדת. מרגשות. מחממות את הלב. מקרובים ומרחוקים. אבל ללא ספק את הברכה הכי מרגשת קיבלתי מהבן שלי . כי זה לא טריוויאלי

במסגרת ארועי היומולדת הקרב ובא, ארגנתי לעצמי יום כייף עם הילדים, שמה שעושה אותו חגיגי, לפחות מבחינתם, זה שהוא בא על חשבון יום לימודים. ומה

אתמול בערב הסתיים פסטיבל דוקאביב ה- 16, שהיה, אני חושבת, הכי מוצלח שאני זוכרת. נראה היה שהעבודה הקשה שנעשית כבר כמה שנים להעלות את המודעות

התעוררתי מוקדם. מציצה בשעון. השעה שבע וקצת. יום שבת. במקום ציוץ ציפורים אני שומעת צעקות: “קדימה.. אתה יכול.. עוד מאמץ קטן.. ” ואז נזכרתי שיש

בעקבות השיח הציבורי על החלטתו של שר החינוך שי פירון ללמד את ילדי הגן על השואה, שאלתי בארוחת הצהריים שתי בוגרות גן בהצטיינות, אם הן

פסטיבל דוקאביב ה-16 יפתח ב 08.05 ונראה השנה מבטיח מתמיד. המון המון סרטים ממש שווים, הקרנות מיוחדות בנושאים כמו אפריקה, אמנות פילוסופיה, מחול, מוזיקה ועוד.

לפני יומיים הלך לעולמו הסופר הנערץ בגיל 87, מסיבוך של דלקת ריאות. בשנת 2009, עקב סרטן בבלוטות הלימפה שנראה היה שהחמיר, שלח מרקס לחבריו מכתב

נדמה שאי אפשר היה לחמוק ממתקפת היחצ”נות שעטפה את השקתו של האלבום החדש של שלומי שבן “תרגיל בהתעוררות”. כתבת רוחב ב-7 לילות של ידיעות אחרונות,

אם יש דבר אחד בטוח בעולם הזה, לפחות בכל הקשור בהורות, הוא שכל ההורים אוהבים את הילדים שלהם הכי בעולם, ושואפים להיות הורים טובים לילדיהם

ההופעה של להקת פורינר שהתקיימה אתמול בהיכל התרבות, התקיימה כנראה מתחת לרדאר של היחצנות הישראלית. בלי סלבס, בלי דוגמניות, קהל מבוגר ואפרורי שטף את האולם

חידת הזוגיות היא אחת החידות המעסיקות ביותר את מוחו הקודח של המין האנושי: “מהי זוגיות מוצלחת?” “איך מוצאים זוגיות?” “איך משמרים זוגיות לאורך השנים?, שלא

חג פורים מאחורינו, ואתם כבר יודעים כמה אני אוהבת את החג הזה. אצלנו במשפחה כולם גם הקטנים וגם הגדולים, ומקיימים את מצוות החג לשמוח ולצחוק

מרטין, עיתונאי פוליטי מתוסכל שפוטר בנסיבות לא נעימות, נתקל במקרה בסיפור חייה של פילומנה לי – זקנה אירית בת 80 שטוענת שבנה נלקח ממנה בצעירותה

ההמלצה הזו הולכת להיות יותר ארוכה מהספר עצמו.. פול אוסטר בקובץ סיפורים, שהם יותר אנקדוטות, שאסף מחייו ומחייהם של אחרים, שבכולם מככבים כרגיל אצל אוסטר

“למה אתם מתחפשים בפורים?” שאלתי את המתבגר הפרטי שלי ואת חברו הטוב. “לשום דבר”. הם ענו. “למה???” שאלתי בטונים גבוהים, ומיד הכנתי את הנאום על

אתם בטח כבר יודעים שאני חולה על פורים, וגם חושבת שכשמתחפשים צריך ללכת עד הסוף. אבל לפעמים אפילו איפור טוב יכול לעשות את כל העבודה.

לכבוד פורים סיגל שלחה לי משלוח מנות כמיטב המסורת. אבל אמיתי, לא כזה שקונים בחנות עם אריזת קרטון של סביבון שנשארה מחנוכה. אצל סיגל הכל

האמת, שלא ידעתי יותר מדי על האיים המלדיביים חוץ מזה שמדובר בקבוצת איים שנראים כמו גן עדן, שנורא קשה להגיע אליהם ושמי שלא צולל או

הי ילד, רציתי לספר לך משהו. אתה מקשיב? אתה יודע, היום הילד שלי בן 15. 15! מאמין? באמת נשמע קצת לא אמין. לפעמים אני הולכת

נתחיל מהסוף: ספר חובה. נקודה. לא רק בגלל שהוא כתוב היטב, בשפה קולחת ועשירה ומלאת דימויים, לא רק בגלל הסופר שטפן צוויג שמיטיב כל כך

אף פעם לא חלמתי להיות דוגמנית. כנראה לא נולדתי בדור הנכון, אבל זה אף פעם לא עבר לי בראש. להפך. בעידן הסלפי והאינסטוש החשיפה העצמית

אתמול בבוקר קיבלתי מאחד מקוראיי הנאמנים ביותר את המייל הבא: “גליה יקרה, בתור חובב מוסיקה רדוד למדי וליברל לא פחות מזה, קצת נדהמתי לקרוא היום

השבוע נכנס לתוקפו חוק הספרים שאוסר על מכירת ספרים חדשים במבצע במשך שנה וחצי מיום הוצאתם. אחת התוצאות המיידיות של החוק הזה שעוד לא ברור

לכבוד יום המשפחה חשבתי על ההבדל העצום בין ההתנהלות של המשפחה שלנו, הגרעינית, מול התא המשפחתי שאני גדלתי בו. רק קצת יותר מ-30 שנה עברו

שבוע הכפילים (הדופלגנגר) הוא ארוע שמתרחש ברשתות החברתיות במהלך השבוע הראשון של חודש פברואר, ובמסגרתו אתה מחליף את תמונת הפרופיל שלך בזו של הסלב שאתה

מכירים את השיחה על מה הייתם לוקחים לאי בודד? אז זו לא השיחה הזו. זו שיחה על תכתיבים תרבותיים וחברתיים שלפיהם אנחנו חיים ושמנהלים אותנו

אומרים שכשמתבגרים, נורא חשוב לעשות דברים חדשים. זה מאמן את המוח. זה מחדש את התאים. בדרך חזרה מהביאנלה בונציה, חשבתי שבשלושה ימים האחרונים עשיתי המון

רודוס הוא האי הרביעי בגודלו ביוון, ואחד המתויירים ביותר. מי שחולם על חופשה קסומה באי קטן שאף אחד עוד לא גילה, ידלג בקלות על רודוס,

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי